ניאום: כיצד תקשורת ובינה מלאכותית מגדירות מחדש את המזרח התיכון

ניאום כמערכת הפעלה אזורית: תקשורת, בינה מלאכותית, אנרגיה ותשתיות במאבק על המזרח התיכון החדש

מאז 7 באוקטובר 2023 נקרא המזרח התיכון בעיקר דרך מפות אש: עזה, לבנון, סוריה, עיראק, תימן וים סוף. קריאה אסטרטגית רחבה יותר חושפת מאבק על מערכת ההפעלה של האזור, כבלי נתונים, מרכזי מחשוב, נמלים, רשתות חשמל, מים מותפלים, מימן, לוויינים, ענן ובינה מלאכותית. ניאום, מיזם הדגל של מוחמד בן סלמאן, מרכז את כל המרכיבים הללו בשטח של כ־26,500 קמ”ר בצפון־מערב ערב הסעודית. המיקום מעניק לו גישה לים סוף, למפרץ עקבה, לציר סואץ ולמרחב הסמוך לירדן, מצרים וישראל. The Line זכתה למרבית תשומת הלב הציבורית; Oxagon, נמל ניאום, ENOWA ו־TONOMUS נושאים את המשקל התעשייתי והטכנולוגי של המיזם.

הרציונל גובש ב־Vision 2030, שהושקה ב־2016, וקיבל צורה מוסדית באוקטובר 2017 עם הכרזת ניאום. באותה שנה נפגש דונלד טראמפ עם מוחמד בן סלמאן בוושינגטון, נערכה פסגת ריאד, ובן סלמאן מונה ליורש העצר. הרצף סימן התכנסות בין מדיניות אמריקאית לבלימת איראן, רפורמה סעודית פנימית והעמקת מגעים סעודיים־ישראליים. אין תיעוד פומבי לפגישה משולשת בין טראמפ, בן סלמאן ונתניהו ב־2017; הפגישה שיוחסה לנתניהו ולבן סלמאן בניאום דווחה בנובמבר 2020. ההבחנה חשובה: ניאום נולד כמיזם סעודי, ובהמשך השתלב בסדר אזורי שהתקרב בהדרגה לישראל.

המרכיב הראשון במערכת הוא התקשורת. באוקטובר 2021 חתמו NEOM Tech & Digital Holding Company ו־OneWeb על מיזם משותף בהיקף 200 מיליון דולר. ההסכם נועד לפרוס שירותי פס רחב המבוססים על מערך לוויינים במסלול נמוך, LEO, עבור ניאום, ערב הסעודית, המזרח התיכון ומזרח אפריקה. המיזם קיבל זכויות הפצה אזוריות, והוגדר כתשתית עבור “אקוסיסטם של טכנולוגיות קוגניטיביות”. לווייני LEO מצמצמים את זמן ההשהיה ביחס ללוויינים גיאוסטציונריים, ומספקים נתיב גיבוי לאזורים שבהם פריסת סיבים יקרה או פגיעה. ניאום בונה יתירות בין לוויינים, סיבים יבשתיים, כבלים תת־ימיים, 5G ומחשוב קצה.

החשיבות חורגת משירותי אינטרנט. יותר מ־95% מתעבורת הנתונים הבין־יבשתית עוברת בכבלים תת־ימיים; ים סוף הוא מעבר צר המחבר את מערכות הכבלים של אסיה, המפרץ, אפריקה ואירופה. אתר המחובר לכמה נתיבים מסוגל לארח שירותי ענן, מסחר אלגוריתמי, מערכות תעשייה מרחוק ועיבוד בינה מלאכותית בהשהיה נמוכה. קישוריות כזאת מעניקה לסעודיה אפשרות להתחרות בדובאי, באבו דאבי ובבחריין על אירוח נתונים ושירותים דיגיטליים.

באוקטובר 2021 נבחרה Oracle כדיירת הראשונה במרכז הנתונים ZeroPoint DC. ביולי 2022 הוכרז שימוש ב־Oracle Dedicated Region Cloud@Customer, אזור ענן מלא המותקן בתוך התשתית המקומית של ניאום. התצורה מעניקה שירותי Oracle Cloud Infrastructure ויישומי Fusion תוך שמירת הנתונים בתוך תחום השיפוט הסעודי. ZeroPoint תוכנן בהספק של 36 מגה־ואט. מבחינה טכנולוגית מדובר בשילוב בין ענן ציבורי לבין ריבונות נתונים: ממשקים ושירותים גלובליים, לצד אחסון ועיבוד מקומיים, זמן תגובה נמוך ושליטה רגולטורית.

בפברואר 2023 חתמה TONOMUS, זרוע הטכנולוגיה של ניאום, על שיתוף פעולה עם Oracle ו־NVIDIA. TONOMUS אמורה לספק גישה לתשתיות OCI, למאיצי NVIDIA, לתוכנת NVIDIA AI Enterprise ולפתרונות תאום דיגיטלי. הארכיטקטורה כוללת GPU, אחסון מהיר, רשתות RDMA ו־bare-metal המיועדים לאימון מודלים ולהסקה בקנה מידה גדול. השימושים המוצהרים משתרעים על בריאות, ייצור, תקשורת, פיננסים, ניידות ובקרת ערים. ברמה ההנדסית, התאום הדיגיטלי מייצר ייצוג חישובי של נכס פיזי, רשת חשמל, מפעל, נמל או רובע ומעדכן אותו באמצעות זרמי מידע מחיישנים. כך ניתן לבחון עומסים, כשלים ושינויים לפני ביצועם במערכת הפיזית.

כבר ב־2022 דיווחה TONOMUS על השקעה של כמיליארד דולר בבינה מלאכותית, לרבות פלטפורמות מציאות דיגיטלית ומטא־וורס. הצהרת ההשקעה מבהירה את יעד־העל: ניאום מבקשת להחזיק בתשתית המחשוב, בממשק הענן, בנתוני המשתמשים ובאלגוריתמים המנהלים את הסביבה. Joseph Bradley, שכיהן כמנכ”ל זרוע הטכנולוגיה, תיאר מודל שבו תושבים מעניקים הרשאה לשימוש בנתוניהם ואף מקבלים תמורה. המודל יוצר שוק נתונים עירוני, אך מעלה שאלות כבדות בנוגע להסכמה, פרטיות, מעקב והיכולת לבטל הרשאות לאחר שהמידע נטמע במודלים.

בפברואר 2025 חתמו ניאום ו־DataVolt הסעודית על הסכם לתכנון קמפוס “מפעל AI” באוקסגון. השלב הראשון הוערך ב־5 מיליארד דולר, עם יעד הפעלה ב־2028. הביטוי AI Factory מתאר מרכז מחשוב המתמחה באימון ובהפעלת מודלים, ולא מרכז נתונים מסורתי המארח אתרי אינטרנט ומערכות ארגוניות. הקמפוס מתוכנן להישען על אנרגיה מתחדשת וקירור מתקדם. הבחירה באוקסגון מחברת כוח חישוב לנמל, לתעשייה, למימן ולרשת החשמל. הקמת מפעל AI מאפשרת לסעודיה לייצא יחידות חישוב, לארח מודלים ריבוניים ולמשוך חברות הזקוקות להספקי חשמל גדולים.

הבסיס האנרגטי מתרכז ב־ENOWA וב־NEOM Green Hydrogen Company. ביולי 2020 חתמו NEOM, חברת ACWA Power הסעודית ו־Air Products האמריקאית על מיזם משותף בחלקים שווים להקמת מפעל מימן ואמוניה ירוקה. האומדן הראשוני עמד על 5 מיליארד דולר; בסגירה הפיננסית במאי 2023 הגיע היקף ההשקעה ל־8.4 מיליארד דולר. המתקן מתוכנן להשתמש ביותר מ־4 ג’יגה־ואט של אנרגיית רוח ושמש, כ־2 ג’יגה־ואט של אלקטרולייזרים, ולייצר כ־600 טונות מימן ביום וכ־1.2 מיליון טונות אמוניה ירוקה בשנה. Air Products קיבלה תפקיד של רוכשת בלעדית של האמוניה לשוק העולמי. (NEOM⁠)

החדשנות טמונה באינטגרציה. אלקטרולייזרים מסוגלים לשמש עומס גמיש: בשעות של ייצור סולארי ורוח גבוה ניתן להגביר ייצור מימן; בשעות מחסור ניתן לצמצם אותו. מערכת כזאת דורשת תחזיות מזג אוויר, בקרת תדר, אגירה, ניהול ביקוש ואלגוריתמים לחיזוי. בפברואר 2023 חתמו ENOWA ואוניברסיטת KAUST על מזכר לשילוב AI במערכות אנרגיה. התוכנית כוללת מודלים אקלימיים, הטמעת נתונים, חיזוי רוח ושמש, ניתוח היצע וביקוש, אופטימיזציה של הולכה ואגירה ופיתוח תאומים דיגיטליים של מערכת החשמל.

במאי 2023 חתמו ENOWA, חברת החשמל הסעודית ו־Hitachi Energy על תכנון שלושה קישורי HVDC בהספק כולל של עד 9 ג’יגה־ואט. הקישור הראשון, בהספק 3 ג’יגה־ואט ובמתח 525 קילו־וולט, אמור לחבר את אוקסגון לאזור ינבוע לאורך יותר מ־650 ק”מ. Hitachi Energy מספקת את טכנולוגיית HVDC Light ואת תחנות ההמרה; Saudi Services for Electro Mechanical Works מספקת ציוד AC, בנייה והתקנה; חברת החשמל הסעודית מנהלת את ההנדסה והרכש. HVDC מאפשר העברת הספקים גדולים למרחקים ארוכים בהפסדים נמוכים יחסית, שילוב מקורות מתחדשים ושליטה מדויקת בזרימת החשמל. (enowa.neom.com⁠)

ENOWA מפתחת גם טכנולוגיות משלימות. ב־2022 חתמה עם KAUST וחברת החשמל הסעודית על מתקן פיילוט ללכידה קריוגנית של 30 טונות פחמן דו־חמצני ביום בתחנת Duba. ב־2023 החלה עם Aramco בפיתוח מתקן הדגמה לדלקים סינתטיים במרכז החדשנות למימן באוקסגון. בנוסף נבחנה מערכת תא דלק PEM ניידת בהספק 1 מגה־ואט, שיועדה לפעול בתנאי חום ואבק קשים ולספק חשמל מחוץ לרשת. הפרויקטים מראים שניאום משמשת כאתר ניסוי לטכנולוגיות הנמצאות בין המעבדה למסחור. (enowa.neom.com⁠)

מערכת המים נבנתה סביב התפלה סלקטיבית, שימוש חוזר בשפכים ואפס הזרמת נוזלים. ביוני 2022 חתמה ENOWA על מזכר עם ITOCHU היפנית ו־Veolia הצרפתית לפיתוח מתקן התפלה המופעל באנרגיה מתחדשת. התכנון שילב אוסמוזה הפוכה, הפרדת יונים ועיבוד תמלחת. המטרה הייתה להפיק מים לצד מינרלים וכימיקלים, במקום להחזיר תמיסה מרוכזת לים. ENOWA הציגה יעד לעיבוד כ־133 אלף מ”ק תמלחת ולמיצוי החומרים הכלולים בה. המיזם המסחרי המקורי לא התקדם בהתאם לתוכנית, אך המחקר הטכנולוגי נמשך.

רישומי הפטנטים מספקים עדות מוחשית לכיוון המחקר. משפחת פטנטים שהחלה ב־2019 עוסקת בריכוז תמלחת באמצעות שילובי ננו־פילטרציה ואוסמוזה הפוכה. פטנטים נוספים נרשמו בארצות הברית, אירופה וסין. בקשת פטנט של NEOM משנת 2023, שפורסמה ב־2025, עוסקת במערכת לכריית מינרלים מתמלחת. במקביל בחנה ENOWA עם אוניברסיטת דלפט שימוש בתוצרי תמלחת לייצור בטון המתאים להדפסה תלת־ממדית. החיבור בין התפלה, כריית מגנזיום ומלחים, וחומרי בנייה מקומיים עשוי לצמצם יבוא חומרי גלם ולהפחית הזרמה לים. פטנט מצביע על בעלות בקניין רוחני; הוא טרם מוכיח כדאיות בקנה מידה מסחרי.

מקומה של ישראל במחקר דורש משמעת ראייתית. ישראל מחזיקה יתרון בתחומי התפלה, שימוש חוזר בשפכים, איתור דליפות, השקיה מדויקת, שבבים, ראייה ממוחשבת, סייבר תעשייתי, תקשורת לוויינית, אופטימיזציה של רשתות ואחסון אנרגיה. בשנת 2022 דווח על ביקורי עשרות יזמים ואנשי טכנולוגיה ישראלים בסעודיה, על שיחות השקעה ועל עסקה בתחום טכנולוגיית המים; חלק מהמשלחות ביקרו בניאום. שמות החברות ותנאי העסקאות נשארו חסויים. במאגר ההודעות הרשמי של ניאום לא נמצאה חברה ישראלית המזוהה כספקית ליבה במים, בענן, באנרגיה או בתקשורת. לכן נכון לדבר על התאמה טכנולוגית גבוהה, ערוצי קשר מתפתחים ואפשרות לשילוב עקיף דרך תאגידים בינלאומיים, בלי לייחס חוזים שלא פורסמו.

הסכמי אברהם, שנחתמו בספטמבר 2020, יצרו תשתית משפטית ומדינית לשיתוף פעולה בין ישראל, איחוד האמירויות ובחריין בתחומי מסחר, השקעות, תקשורת, טכנולוגיה, אנרגיה ותעופה. בספטמבר 2023 חתמו הודו, סעודיה, איחוד האמירויות, ארצות הברית, צרפת, גרמניה, איטליה והאיחוד האירופי על מזכר IMEC. המסדרון אמור לשלב ספנות, מסילות, חשמל, תקשורת ומימן בין הודו, המפרץ ואירופה. ניאום אינה מוזכרת כתחנה מחייבת במזכר, אך Oxagon, נמל ניאום, תשתיות המימן ומרכזי הנתונים מעניקים לסעודיה נכסים המתאימים למסדרון כזה.

מנקודת המבט האיראנית, השילוב הזה מאיים על מודל ההשפעה שנבנה סביב פיצול אזורי, כוחות שלוחים ושליטה בנקודות חיכוך. התקפות החות’ים מאז סוף 2023 הוכיחו עד כמה מספר קטן של מערכות תקיפה מסוגל להעלות מחירי ביטוח, להסיט אוניות ולהפחית את תנועת סואץ. אותו משבר גם חשף את פגיעותה של ניאום: מרכזי נתונים, מפעלי מימן ונמלים דורשים רציפות אספקה, מימון יציב וסיכון ביטחוני נמוך.

ניאום מתגבשת כמערכת שבה החשמל מזין את המחשוב, המחשוב מנהל את החשמל, המים מקררים את השרתים ומייצרים מימן, התקשורת מחברת את החיישנים, והבינה המלאכותית מתזמנת את כל המערכת. השליטה עוברת מן המבנה הבודד אל הקוד שמחליט כיצד המבנה פועל. מכאן נגזרת משמעותה הגיאופוליטית: סעודיה מבקשת לעבור ממעמד של ספקית חומר גלם למעמד של בעלת תשתית, בעלת נתונים ובעלת כוח חישוב. הסכמי אברהם ו־IMEC מעניקים למסגרת הזאת אופק אזורי; ישראל מביאה ידע המתאים לחלק מהחוליות; ארצות הברית וסין מתחרות על החומרה, הענן והסטנדרטים; איראן ושלוחיה פועלים להעלות את מחיר החיבור.

המאבק על ניאום יוכרע פחות בגובה קירות The Line ויותר בשלושה מדדים: כמה מגה־ואט של מחשוב יופעלו בפועל, כמה ג’יגה־ואט של אנרגיה יוזרמו ברציפות, וכמה נתונים יעברו דרך מערכות הנתונות לשליטה סעודית. שם נמצא הנכס האסטרטגי. שם נמצאת גם נקודת התורפה.