בזק מחברת חשמל, ענן וסיבים בזמן שהעולם כבר נערך למאבק התשתיות הבא

תשתית הופכת לאסטרטגיה

האירוע המרכזי נרשם בישראל והרחיב את גבולות ענף התקשורת. ביום חמישי חתמו בזק, בזק בינלאומי ואדגר על מזכר הבנות לא מחייב להקמת חוות שרתים תת קרקעית בפתח תקווה, בהשקעה מוערכת של 400 עד 500 מיליון שקל. המתקן, בשטח כ־14 אלף מ״ר ובהספק התחלתי של 16 מגה ואט, מיועד לפעול ב־2028. בזק צופה לחלקה הכנסות שנתיות של 50 עד 80 מיליון שקל ו־EBITDA של 25 עד 40 מיליון לאחר אכלוס. התחזיות עוד רחוקות ממימוש; ההסכם, ההיתרים והאישורים טרם הושלמו.

המשמעות חורגת מהמאזן. בזק מבקשת לארוג למערכת אחת סיבים ארציים, ענן, קישוריות בינלאומית וכבלים תת ימיים. אדגר מביאה מבנה ואישור חשמל מחייב; בזק ציוד, קישוריות ותפעול. כאשר זמינות החשמל קובעת היכן תקום חווה, 16 מגה ואט הם חלק מהנכס עצמו. הגדרת המתקן כ־Carrier Neutral אמורה להבטיח פתיחות, אך חדירת בעלת התשתית הגדולה לעומק שרשרת המחשוב תחייב פיקוח על שוויון גישה ותמחור.

התרחבותה של בזק מגיעה דווקא כשהמדינה מתקשה להכריע כיצד לרסן את כוחה. ביום ראשון הסתייג שר התקשורת שלמה קרעי מהחלפת ההפרדה המבנית בישות תשתית עצמאית שאליה יועברו נכסים ועובדים. הוא כינה זאת ״הפרדה דרקונית״ והבהיר שללא הסכמה עדיף להמתין לשר הבא. משפטית, האמירה מרחיקה שימוע כפוי. תחרותית, היא מותירה את השוק הסיטונאי, פיקוח המחירים ואיסור האפליה כמנגנוני ההגנה, בלי לפתור את המתח בין יעילות תפעולית לעוצמה אנכית.

התחרות יורדת לשטח

בתוך הקבוצה נרשם גם חילוף מקצועי רגיש. סמנכ״ל ההנדסה של פלאפון, נמרוד בן טוב, הודיע על פרישה לאחר כ־11 שנים, שבמהלכן היה שותף לפריסת הדור החמישי. הוא יישאר עד מינוי מחליף. הנתונים שפורסמו השבוע מלמדים כי 46% מאתרי הסלולר בישראל תומכים בדור חמישי, לאחר תוספת של 498 אתרים מתחילת 2026. המספר מרשים, אך אינו מבטיח כיסוי רציף, קיבולת או רשת עצמאית מלאה. חוויית המשתמש נותרה מדד אמין יותר מספירת אנטנות ומסיסמאות שיווק.

מאחורי קצב הפריסה מתנהל מאבק על חומר הגלם של הרשת. המתווה הקיים מציע להאריך עד 2035 את הקצאת תחום 800 מגה הרץ לפלאפון ולסלקום, ולבחון הקלה זמנית באגרות בשל העיכוב בפינוי מערכת הקשר המשטרתית ניצן. בתמורה יידרשו החברות לפרוס או להכין 1,500 אתרים כל אחת. פרטנר ו־HOT Mobile, השותפות ברשת PHI, צפויות לדרוש יחס מקביל בתחום 900 מגה הרץ. תדרים נמוכים משפרים כיסוי בתוך מבנים ובפריפריה; הטבה לא סימטרית משנה עלויות, איכות ותחרות.

משרד התקשורת לא פרסם השבוע החלטה סופית חדשה, אך החלטות קודמות המשיכו לעבוד מתחת לפני השטח. השימוע על התדרים, מדיניות הכיסוי והאיכות והגבלת הרחבתם של הסכמי שימוש ברשת בזק מוסיפים לעצב את השוק. ביום רביעי דווח כי המשרד שוקל להעלות אגרות על תדרי דור שלישי. המפעילות כבר פינו את תחומי 850 ו־900 מגה הרץ, אך ממשיכות להפעיל דור שלישי ב־2,100 מגה הרץ. כל אחת חוששת לסגור ראשונה ולאבד מאות אלפי משתמשים, בעיקר מבוגרים וחרדים, למתחרה שתמתין.

הלחץ הרגולטורי קיבל ביטוי מסחרי בנתוני הניוד. בתשעת החודשים הראשונים של 2026 בוצעו כ־1.38 מיליון פעולות. פרטנר הובילה עם מאזן חיובי של 25,093 קווים, בעוד פלאפון רשמה מאזן שלילי של 32,411, בעיקר בשל פיצול מכרז הסלולר הממשלתי; סלקום וגולן סיימו יחד במינוס כ־12,820. רמי לוי תקשורת ו־019 מובייל רשמו מאזן חיובי, עדות לכך שמפעילים קטנים עדיין משפיעים על המחיר ועל הנטישה. ניוד אינו רווחיות, אך הוא מודד את כוחו הפסיכולוגי של המותג ברגע ההכרעה.

בשוק הקווי, גילת טלקום דיווחה שחצתה 30 אלף לקוחות פרטיים, צמיחה של יותר מ־30%, לצד אלפי קווים עסקיים. היא הקדימה לדבריה את התחייבויותיה לבזק וצופה מינוף תפעולי. מתחרה קטנה צומחת כך על תשתית יריבתה, אך תלויה במחיר הסיטונאי ובאיכות הגישה.

IBC ואנלימיטד לא דיווחו על עסקה חדשה. הסכם פרטנר עמן ממשיך להשפיע: התחייבות שתגיע ל־70 אלף קווים ב־2030 ולפחות 39 מיליון שקל בשנה, עם אופציה ל־30 אלף נוספים. הוא מפזר תלות בבזק אך יוצר Take or Pay ארוך. סלקום, שמכרה את אחזקתה ב־IBC, לא הציגה שינוי חדש.

HOT, HOT Mobile ו־yes לא הכריזו על מהלך מסחרי מהותי. HOT Mobile ממוקדת בשוויון בתדרים. נגד yes הוגשה בקשה לייצוגית בטענה לשיחות שיווק לאחר סירוב; החברה לומדת אותה והטענה טרם הוכרעה. הסטרימינג ממשיך בינתיים לטשטש בין מפיץ, ספק אינטרנט ופלטפורמת פרסום.

ביום חמישי בזק ירדה 0.75%, סלקום 4.27% ופרטנר 4.07%; גילת טלקום עלתה 0.91%. אלה נתוני יום, לא תשואה שבועית, ואין להם סיבתיות ודאית. הם מזכירים שהשוק מבחין בין חזון הוני למנוע רווח ודורש תשואה על השקעות, לא רק פריסה.

העולם קונה קיבולת

מחוץ לישראל, יום שני סיפק עסקת תשתית שממחישה את כיוון הקונסולידציה. רשות התחרות השוודית אישרה לטלנור לרכוש שליטה ב־Bahnhof, בעסקה המעריכה את החברה ב־6.1 מיליארד קרונות שוודיות. טלנור תרכוש 57.5% מהמניות ו־87.9% מזכויות ההצבעה, ולאחר ההשלמה תידרש להציע 62 קרונות למניה לשאר בעלי המניות. Bahnhof מביאה יותר מחצי מיליון לקוחות פרטיים, כ־15 אלף לקוחות עסקיים וחמישה מרכזי נתונים. השילוב מעלה את נתח טלנור בפס הרחב השוודי מכ־15% לכ־27% ומחבר גישה קמעונאית לתשתית מאובטחת.

באותו יום השיקו Telia ואריקסון ניסויי שטח מוקדמים לדור השישי בשוודיה, בתחום העליון של 6 גיגה הרץ. החברות בוחנות כיסוי, העלאה, השהיה, אמינות וחישה משולבת, לרבות איתור רחפנים באמצעות הרשת. היעד המסחרי עדיין רחוק, סביב 2030 עד 2032, והטכנולוגיה טרם תוקננה. לכן האירוע החשוב אינו הבטחה למהירות חדשה, אלא הניסיון לקבע מראש ארכיטקטורת ביטחון, תדרים ויישומי בינה. אירופה מבקשת שהדור הבא ייבנה כמרכיב בריבונות תעשייתית ולא רק כשדרוג צרכני.

ביום שלישי פרסם איגוד התקשורת הבינלאומי תמונה מפוכחת יותר. 6.3 מיליארד בני אדם, 76% מאוכלוסיית העולם, מחוברים לאינטרנט, אך שני מיליארד עדיין מנותקים. במדינות עשירות שיעור השימוש מגיע ל־93%, לעומת 32% במדינות עניות; דור חמישי מכסה 59% מאוכלוסיית העולם, אך רק 4% במדינות בעלות הכנסה נמוכה. בעידן הבינה, הפער הזה אינו רק דיגיטלי. הוא קובע גישה לחינוך, תעסוקה, שירותי ממשלה וכוח פוליטי, ומגדיל את התלות במדינות ובחברות שמממנות כבלים, לוויינים ומרכזי נתונים.

נוקיה הוסיפה ביום רביעי תחזית שמסבירה את מרוץ ההשקעות. להערכתה, תעבורת הרשת העולמית תגדל כמעט פי ארבעה עד 2035, ל־3,789 אקסה בייט בחודש, ובינה מלאכותית תייצר 44% ממנה. השינוי המכריע הוא הכיוון: יותר מ־90% מתעבורת הבינה הפיזית, רובוטים וכלי רכב, צפויים להתחיל בהעלאה. רשתות שנבנו לצריכת וידאו יצטרכו קיבולת הפוכה, השהיה נמוכה ועיבוד בקצה. זו תחזית ספק ציוד, ולכן יש לקרוא אותה גם כאינטרס מסחרי, אך ההיגיון ההנדסי שלה מוצק.

גם מרכזי הנתונים עצמם נעשו סוגיה פוליטית. NTT Data הודיעה כי היא מבקשת להגדיל השקעות באינדונזיה, בלי למסור סכום או לוח זמנים. Legrand, ששליש מהכנסותיה קשור כבר למרכזי נתונים, העלתה תחזית מכירות והעריכה שההתנגדות הציבורית בארצות הברית לצריכת חשמל, מים ורעש תגדיל ביקוש לציוד יעיל ולייצור מקומי. זהו שינוי פסיכולוגי חשוב: הענן נתפס פחות כשירות חסר משקל ויותר כמפעל כבד, המתחרה בתושבים ובתעשייה על אנרגיה, קרקע ולגיטימציה.

התוכן חוזר לרגולטור

ביום רביעי התערבה ממשלת בריטניה בעסקת רכישת פעילות השידור של ITV בידי Sky תמורת 1.6 מיליארד ליש״ט. שרת התרבות ליסה ננדי ביקשה מרשות התחרות ומ־Ofcom להגיש עד 27 בינואר דוחות על ריבוי דעות בחדשות, השפעת Sky וזמינות תוכן מגוון. הבדיקה אינה קביעה שהעסקה תפגע בתחרות. היא מכירה בכך ששידור חדשות אינו מוצר רגיל: שליטה בתשתית הפצה ובמערכת חדשות מעניקה כוח נרטיבי, ולכן המחיר לצרכן אינו המדד המשפטי היחיד.

בארצות הברית, MS NOW של Versant הרחיבה ביום שני את המנוי הישיר שלה ל־Roku, Apple TV ו־Fire TV, ואפשרה צפייה בשידור חי ללא חבילת כבלים. המהלך הגיע ערב בחירות האמצע, כשביקוש לחדשות בשידור חי עולה. הוא קטן כספית לעומת עסקת ITV, אך מהותי התנהגותית: ערוץ חדשות כבר אינו צריך לבחור בין מפיץ כבלים לבין רשת חברתית. הוא יכול לבנות קשר ישיר עם הצופה, לאסוף נתוני שימוש ולשלוט במנוי, במחיר ובפרסום.

ביום שלישי נחשפה גם טלטלה ניהולית ב־Skydance לאחר השתלטותה על Warner Bros. Discovery. שמונה מנהלי הפצה עזבו, בעוד שרה ברגמן ומיקי קרטר מונו להוביל את התחום. הקבוצה המאוחדת מכוונת לחיסכון של לפחות שישה מיליארד דולר ונושאת חוב של כ־80 מיליארד. עזיבת מנהלים אינה בהכרח משבר, אך היא מלמדת היכן מתחילה האינטגרציה האמיתית: בחוזים עם מפיצים, בבעלות על נתוני צפייה ובמאבק על חלוקת ההכנסות בין קולנוע, כבלים וסטרימינג.

באותו יום קבעה ועדת המסחר בסנאט שימוע ל־10 בנובמבר לדניאל תומן סיברס, מועמדת טראמפ ל־FCC. הדיון צפוי לעסוק בבדיקת רישיונות תחנות ABC, במדיניות תדרים ובבקשת SpaceX להתחרות במפעילות האלחוטיות. לבדיקת רישיון יש משמעות החורגת מאכיפה טכנית: כאשר נשיא מאיים על ערוצים ביקורתיים, עצם האפשרות לשלילת רישיון עלולה ליצור צנזורה עצמית. הסוגיה מחברת בין עצמאות רגולטורית, חופש ביטוי ושליטה במשאב ציבורי נדיר.

ביום חמישי העלתה Deutsche Telekom את תחזית 2026 בפעם השלישית, הציעה להגדיל דיבידנד ב־10% והודיעה על רכישה עצמית של עד שני מיליארד אירו ב־2027. למרות התוצאות, המניה ירדה 2.5%, משום שהמשקיעים ציפו לחלוקה נדיבה יותר וחוששים שמיזוג מלא עם T־Mobile US ידרוש הון. המנכ"ל טים הוטגס הוסיף שהקבוצה נערכת לאפשרות ש־SpaceX תיכנס לשוק האלחוטי האמריקאי. לוויין ישיר למכשיר הפך מאיום הנדסי להנחת עבודה בתמחור חברות סלולר.

Bharti Airtel סיפקה באותו יום תמונת מראה. הכנסותיה עלו 16.7% והרווח הנקי הגיע ל־88.88 מיליארד רופי, אך החמיץ את התחזיות, לאחר שעלויות הרשת עלו 11% ואגרות הרישוי 13%. ההכנסה הממוצעת למנוי עלתה 6% ל־271 רופי ובסיס משתמשי דור רביעי וחמישי גדל ב־18.8 מיליון. החברה דוחפת לקוחות לחבילות יקרות במקום להעלות מחיר רוחבית. המסר לענף ברור: צמיחת תעבורה אינה מבטיחה צמיחת רווח כאשר תדרים, אנרגיה ותחזוקה מתייקרים.

הקו המחבר בין פתח תקווה, שטוקהולם, לונדון, בון וניו דלהי אינו ״חדשנות״ במובנה השיווקי. זהו מאבק על שכבות השליטה: מי מחזיק בחשמל, בסיב, בתדר, במרכז הנתונים, במסך ובקשר עם הלקוח. בישראל, בזק מנסה להרחיב את השרשרת בזמן שהרגולטור מתקשה להחליט כיצד להפריד אותה. בעולם, חברות מתמזגות, ממשלות בולמות ורשתות לומדות לחוש את סביבתן. השבוע הוכיח שהתקשורת כבר אינה ענף אחד, אלא התשתית שעליה מתכנסים אנרגיה, ביטחון, מדיה ובינה מלאכותית. זהו גם מבחן ליכולת הרגולטורים להגן על תחרות בלי לעצור השקעות שהשוק זקוק להן.