הדירוג שפורסם בשבוע שעבר חושף הישג קווי מרשים, פער סלולרי עמוק ומבחן מורכב יותר מהמספר שמופיע על המסך
באינטרנט הקווי נרשמה תוצאה שונה לחלוטין. ישראל עלתה למקום התשיעי בעולם, עם מהירות הורדה חציונית של 301.72 מגה־ביט לשנייה.
העלייה בדירוג הסלולרי נשמעת חיובית. הפער בין שתי הרשתות מספר סיפור מורכב יותר: ישראל הצליחה להאיץ בתוך שנים מעטות את התשתית המגיעה לבית, אך מתקשה לייצר אותה רמת ביצועים ברשת המלווה את המשתמש ברחוב, ברכבת, בכביש ובתוך בניינים.
המדד שנולד מכפתור
חברת Ookla השיקה את Speedtest בשנת 2006 ככלי פשוט לבדיקת חיבור האינטרנט. המשתמש לחץ על כפתור, השירות התחבר לשרת סמוך ומדד כמה מהר מידע מגיע למכשיר, כמה מהר הוא יוצא ממנו וכמה זמן חולף עד לקבלת תגובה.
השימוש ההמוני הפך את הכלי למאגר עולמי. כיום מבוצעות באמצעותו מיליוני בדיקות מדי יום, על גבי אלפי שרתים ביותר מ־190 מדינות. כל בדיקה מוסיפה תצפית על ביצועי רשת במקום מסוים, בשעה מסוימת ובאמצעות מכשיר מסוים.
באוגוסט 2017 השיקה Ookla את המדד העולמי. המטרה הייתה להפוך את מיליארדי המדידות לדירוג חודשי המאפשר להשוות בין מדינות, לעקוב אחר מגמות ולזהות את השפעתם של סיבים, תדרים והשקעות חדשות.
המדד נעשה כלי עבודה עבור ממשלות, רגולטורים, חברות תקשורת וחוקרים. הוא גם נעשה כלי שיווקי: מדינה יכולה להציג קפיצה בדירוג כהישג לאומי, ומפעילה יכולה להשתמש בנתונים כדי לבסס טענה על איכות הרשת.
מה נמדד בפועל
הנתון הזוכה לכותרת הוא מהירות ההורדה. הוא מתאר את קצב העברת המידע מהרשת אל המשתמש ומשפיע על צפייה בווידאו, טעינת אתרים, עדכוני תוכנה והורדת קבצים.
לצדו נמדדת מהירות ההעלאה, הקובעת כמה מהר מידע עובר מהמכשיר אל הרשת. זהו נתון מרכזי בשיחות וידאו, בגיבוי לענן, בהעלאת סרטונים ובעבודה עם קבצים גדולים.
המדד השלישי הוא זמן השיהוי, הנמדד באלפיות השנייה. שיהוי נמוך משפר משחקים מקוונים, שיחות, שליטה מרחוק ושירותים הדורשים תגובה מיידית. חיבור מהיר עם שיהוי גבוה עשוי להרגיש כבד ואיטי דווקא בפעולות הפשוטות ביותר.
Ookla משתמשת בחציון. מחצית מהבדיקות מהירות מהנתון ומחציתן איטיות ממנו. החציון מונע ממספר קטן של חיבורים מהירים במיוחד לעוות את התמונה, אך גם הוא אינו מייצג כל משתמש וכל כתובת.
הדירוג מבוסס על חלון מתגלגל של שלושה חודשים. עדכון ספטמבר משקלל בדיקות שנערכו מיולי עד ספטמבר. העלייה שפורסמה בשבוע שעבר אינה תוצאה של מהלך בודד שבוצע ביום אחד, אלא של הצטברות מדידות לאורך רבעון.
מקום בטבלה אינו מדידת כיסוי
ישראל עלתה ארבעה מקומות בסלולר, אך דירוג הוא נתון יחסי. מדינה יכולה להתקדם משום שהרשת שלה השתפרה, משום שמדינות אחרות נחלשו או משום שקצב השיפור שלהן היה איטי יותר.
בין אוגוסט לספטמבר עלתה מהירות ההורדה הסלולרית החציונית בישראל מ־68.65 ל־71.47 מגה־ביט לשנייה. מדובר בשיפור של כ־4.1%. באינטרנט הקווי נרשמה עלייה מ־297.97 ל־301.72 מגה־ביט, כ־1.3%.
המספרים אינם מודדים קליטה בתוך ממ"ד, רציפות לאורך כביש, ניתוקים ברכבת, איכות שיחה או זמינות בעת הפסקת חשמל. הם גם אינם מצביעים על משך הזמן שנדרש לתיקון תקלה או על רמת השירות שהלקוח מקבל.
הבדיקות מבוצעות ביוזמת משתמשים. אנשים נוטים להפעיל Speedtest כאשר הם חווים האטה, לאחר התקנה חדשה או כשהם מבקשים לבדוק אם קיבלו את המהירות שהובטחה להם. זו אוכלוסיית מדידה גדולה מאוד, אך היא אינה מדגם אקראי של כלל הציבור.
מאז ינואר 2025 מתבסס דירוג הסלולר על מכשירים בעלי ערכות שבבים מודרניות. ההחלטה מפחיתה את השפעתם של טלפונים ישנים המגבילים את המהירות, אך גם מרחיקה את הדירוג מחווייתם של לקוחות שעדיין משתמשים בהם.
שתי מדינות בתוך אותה רשת
המהירות הקווית החציונית בישראל גבוהה פי 4.2 מהמהירות הסלולרית. הפער בהעלאה גדול עוד יותר: 95.10 מגה־ביט בקווי לעומת 9.25 מגה־ביט בסלולר.
גם זמני התגובה שונים. השיהוי הקווי עמד על 6 אלפיות השנייה, לעומת 23 אלפיות השנייה בסלולר.
עבור צרכן הצופה בסרטונים בטלפון, 71.47 מגה־ביט הם נתון מספק. עבור משפחה העובדת מהבית, מגבה קבצים ומנהלת כמה שיחות וידאו במקביל, ההבדל במהירות ההעלאה וביציבות נעשה משמעותי יותר מהפער בהורדה.
התמונה מתחדדת במדידה הנפרדת של חיבורי דור 5. ישראל הציגה בספטמבר מהירות חציונית של 143.65 מגה־ביט ודורגה במקום ה־57. כשהמשתמש מחובר לדור 5 בתנאים מתאימים, הרשת מסוגלת לספק כמעט פי שניים מהחציון הסלולרי הכללי.
הקושי נמצא בזמינות היכולת הזאת. השאלה איננה אם מופיע סמל 5G בפינת המסך, אלא כמה זמן נשאר המכשיר מחובר לשכבת הרשת המהירה, באיזה תדר, באיזו צפיפות משתמשים ומה קורה כאשר הוא חוזר לדור 4.
איך ישראל האיצה את הקווי
בשנת 2022 דורגה ישראל במקום ה־29 באינטרנט הקווי, עם מהירות של כ־100.65 מגה־ביט. בשנת 2023 היא עלתה למקום ה־18, עם כ־180.49 מגה־ביט. בספטמבר 2026 כבר הגיעה למקום התשיעי.
הקפיצה נשענה על האצה בפריסת הסיבים ועל מעבר לקוחות מרשתות נחושת וכבלים לחיבורים אופטיים. בזק, IBC, פרטנר ו־HOT השקיעו בפריסה, הרחיבו נגישות והכניסו לשוק חבילות של גיגה.
לפי נתוני OECD, מספר מנויי הסיבים בישראל גדל בין 2020 ל־2025 בקצב שנתי ממוצע של 55%. שיעור הסיבים מתוך כלל החיבורים הקבועים עלה ביותר מ־40 נקודות אחוז.
סיב אופטי מעניק לחיבור הביתי קיבולת גבוהה ויציבה יחסית. לאחר שהסיב מגיע לבניין, שדרוג מהירות יכול להתבצע לעיתים באמצעות ציוד ותמחור, בלי להקים מחדש את כל התשתית ברחוב.
לכן התקדמות קווית עשויה להיות מהירה מאוד לאחר חציית נקודת פריסה מסוימת. ככל שיותר לקוחות עוברים לסיבים, החציון הארצי עולה והחיבורים הישנים משפיעים פחות על התוצאה.
מדוע הסלולר מתקדם לאט יותר
רשת סלולרית פועלת בתוך מגבלות פיזיקליות ותכנוניות. המשתמש חולק את קיבולת האתר עם כל המכשירים הנמצאים סביבו. ככל שהעומס גדל, המהירות לכל משתמש יורדת.
תדרים נמוכים, כמו 700 ו־800 מגה־הרץ, מכסים שטח רחב וחודרים טוב יותר למבנים. הם משפרים זמינות וקליטה, אך מספקים פחות קיבולת מתדרים גבוהים יותר.
תדרי 3.5 גיגה־הרץ מאפשרים מהירויות גבוהות בהרבה. טווח הכיסוי שלהם קצר יותר, ולכן נדרשת רשת צפופה של אתרים המחוברים בתמסורת מהירה.
כל אתר חדש מחייב מקום פיזי, חשמל, חיבור תמסורת, תכנון, היתרים ולעיתים התמודדות עם התנגדות מקומית. במדינה צפופה, בנויה והררית, הקושי הזה הופך למרכיב מרכזי באיכות הרשת.
מבקר המדינה הצביע כבר ב־2024 על מחסור בנתוני כיסוי, פערים בפריסת דור 5 וחוסר בהערכה תקפה למספר האתרים הנדרש. מאז נוספו אתרים ותדרים, אך השיפור תלוי בצפיפות הרשת כולה ולא בהפעלת מספר אנטנות אצל מפעילה אחת.
המהירות כבר אינה כל הסיפור
במהירויות של מאות מגה־ביט, צוואר הבקבוק עובר לעיתים מן התשתית אל תוך הבית. נתב ישן, מיקום גרוע, קירות עבים או מכשיר שאינו תומך בתקן Wi-Fi מתקדם יכולים להפחית את המהירות הרבה לפני שהסיב הגיע למגבלתו.
לקוח המשלם על חבילת גיגה ומקבל 350 מגה־ביט בחדר מרוחק אינו בהכרח מחובר לקו פגום. ייתכן שהסיב מספק את מלוא הקצב לנתב, אך הרשת האלחוטית הביתית מאבדת חלק ממנו בדרך.
גם המספר המרבי שמופיע בחבילה אינו שקול לאיכות. עבור רוב משקי הבית, חיבור יציב של 300 מגה־ביט עם העלאה טובה ושיהוי נמוך יהיה שימושי יותר מגיגה הסובל מהפרעות, נפילות או Wi-Fi חלש.
בסלולר, מדידה ארצית חשובה פחות מביצועי המפעילה במקומות שבהם הלקוח נמצא. הבית, מקום העבודה, מסלול הנסיעה והממ״ד הם שוק התקשורת האמיתי של כל אדם.
חיפה ממחישה את הפער
בדירוג הערים של ספטמבר הגיעה חיפה למקום הרביעי בעולם באינטרנט הקווי, עם מהירות חציונית של 363.96 מגה־ביט. בסלולר דורגה העיר במקום ה־103, עם 89.52 מגה־ביט.
אותה עיר מציגה תשתית ביתית מצטיינת לצד ביצועים סלולריים בינוניים. הטופוגרפיה ההררית, השכונות המדורגות, מבני האבן והקושי בהצבת אנטנות מחדדים את ההבדל בין סיב הנכנס לנכס לבין אות רדיו הנדרש לעבור מרחק, קיר ועומס.
הנתון החיפאי גם מזכיר שדירוג ארצי מוחק הבדלים מקומיים. מהירות גבוהה במרכז עירוני אינה מלמדת על הקליטה בשכונה הררית, ביישוב פריפריאלי או בכביש בין־עירוני.
העולם עובר מאנטנה לחוויית שימוש
בשנת 2025 היו הסיבים 51% מכלל חיבורי הפס הרחב הקבועים במדינות OECD, לעומת 31% בשנת 2020. שיעור החיבורים המסוגלים לספק גיגה עלה בתוך חמש שנים מ־4% ל־24%.
באותה תקופה הגיעה צריכת הנתונים הסלולרית הממוצעת במדינות הארגון ל־17 גיגה־בייט בחודש לכל כרטיס SIM, עלייה של 130% לעומת 2020. דור 5 כבר היווה 46% ממנויי הפס הרחב הסלולרי.
איחוד האמירויות, קטאר וכוויית מובילות בסלולר באמצעות שילוב של ספקטרום רחב, השקעה גבוהה, מכשירים מתקדמים ורשתות צפופות. סינגפור, צרפת, הונג קונג וצ׳ילה בולטות בקווי בזכות חדירה גבוהה של סיבים ותחרות על חיבורים מהירים.
השלב הבא הוא דור 5 עצמאי, 5G Standalone. הוא אמור להפחית תלות בליבת דור 4, לשפר שיהוי ולאפשר הקצאה ייעודית של משאבי רשת ליישומים שונים.
במקביל מתרחבים שירותי אינטרנט ביתי על גבי סלולר, תקשורת לוויינית וחיבור טלפונים ישירות ללוויין. הטכנולוגיות האלה לא יחליפו את הסיב באזורים צפופים, אך הן עשויות להשלים כיסוי במקומות שבהם חפירה יקרה או איטית.
הכיסוי על הנייר והחיבור בפועל
בסוף 2024 הגיע כיסוי דור 5 לכ־83.6% מאוכלוסיית מדינות OECD. למרות זאת, המשתמשים שהו בפועל ברשתות דור 5 רק 8.8% מזמן השימוש.
הפער מלמד מדוע מפת כיסוי אינה מספיקה. אתר יכול לספק אות דור 5 לאזור רחב, אך המשתמש עשוי לעבור לדור 4 בתוך מבנה, בשעת עומס או כאשר התדר המהיר אינו מגיע אליו.
המגמה הרגולטורית בעולם עוברת לכן ממדידת נוכחות למדידת ביצוע. השאלות החדשות עוסקות במהירות בשעות עומס, רציפות, שיהוי, ביצועים בתוך מבנים והפער בין אזורים עירוניים לכפריים.
משרד התקשורת בישראל כבר מפעיל מפה המבוססת על מדידות המונים של Ookla ומאפשרת להשוות ביצועים ברמת אזורים קטנים. זו התקדמות חשובה, אך גם המפה תלויה במספר המשתמשים שביצעו בדיקה בכל אזור.
המבחן של הצרכן
המקום התשיעי באינטרנט הקווי הוא הישג תשתיתי. הוא מעיד שההשקעה בסיבים שינתה בתוך זמן קצר את מיקומה של ישראל ואת היכולת הזמינה לחלק גדול ממשקי הבית.
המקום ה־63 בסלולר מציג משימה פתוחה. מהירות דור 5 בישראל כבר גבוהה משמעותית מהחציון הסלולרי הכללי, אך היא עדיין אינה זמינה באותה רמה ובאותה רציפות לכל משתמש.
הצרכן צריך לבחון את הרשת לפי חייו: מהירות העלאה בבית, קליטה בחדר הפנימי, שיחה שאינה נקטעת בדרך, תגובה מהירה בשעות עומס ושירות שמחזיר את החיבור בזמן סביר.
מדינה יכולה לעלות בדירוג גם כאשר שכונות, כבישים ואוכלוסיות נשארים מאחור. ההישג האמיתי יגיע כשהפער בין הנתון הלאומי לבין החוויה המקומית יצטמצם.
הצרכן אינו חי במקום התשיעי או במקום ה־63. הוא חי בכתובת מסוימת, נע במסלול קבוע ומתחבר באמצעות מכשיר מסוים. שם נמדדת איכות הרשת הישראלית.
עדיין אין תגובות!