ישראל וגרמניה מחשבות מסלול מחדש: מי יבטיח שהכלכלה הדיגיטלית תישאר מחוברת לחשמל

ישראל וגרמניה מגיעות לשותפות האנרגיה שלהן משני קצוות של בעיית הביטחון התשתיתי. גרמניה נדרשה לארגן מחדש את מקורות האספקה שלה בעקבות המלחמה באוקראינה. ישראל מפיקה גז בתחומה הכלכלי, אך נדרשת להבטיח שהמשאב יגיע לצרכנים גם כשהתשתיות מאוימות. המפגש ביניהן עוסק ביחסים שבין זמינות משאבים, שליטה טכנולוגית וחופש פעולה מדיני.

בחמישה בנובמבר הודיע משרד האנרגיה והתשתיות על חתימת תוכנית העבודה המשותפת לשנת 2027. משלחת גרמנית ביקרה באורות רבין, במתקני נתג״ז, בחברת החשמל ובמרכז השליטה של נגה בחיפה. בחירת האתרים משקפת את שרשרת התלות הנבחנת: דלק, ייצור, הולכה וניהול המערכת, שעליה נשענים התעשייה והשירותים הדיגיטליים.

שתי מדינות, שתי פגיעוּיוֹת

הניסיון הגרמני מספק הקשר אסטרטגי. לפי רשות הרשתות הפדרלית, רוסיה סיפקה 52% מיבוא הגז לגרמניה ב־2021. ב־2025 כבר התבססו נתיבי הכניסה העיקריים על נורווגיה, הולנד ובלגיה, ואילו מסופי הגז הטבעי הנוזלי בגרמניה העבירו 10.3% מהיבוא. הולנד ובלגיה הן גם שערי מעבר, ולכן נתיבי הכניסה אינם מייצגים בהכרח את מקור ההפקה.

מבחינת ברלין, המשבר המחיש כיצד יתרון תעשייתי נשחק כאשר אספקת האנרגיה חשופה להחלטות של גורם חיצוני. גיוון ספקים ומסלולים מצמצם תלות מסוימת, אך מוסיף חשיפה לשווקים ולתשתיות אחרות. ב־2025 הגיעו כ־96% מיבוא הגז הנוזלי דרך המסופים הגרמניים מארצות הברית, לפי הנתונים שמפרסם הרגולטור הגרמני בשם איגוד הענף.

ישראל ניצבת מול מבנה סיכון שונה. תגליות הגז צמצמו את התלות ביבוא דלקים לייצור חשמל, אך ריכזו חלק משמעותי מאספקת האנרגיה במספר מערכות הפקה ימיות. בעלות על עתודות מעניקה יתרון כלכלי ומדיני; ערכו המעשי בחירום תלוי בזמינות מתקני ההפקה, הצנרת, תחנות הכוח ומערכות השליטה.

השותפות, שנוסדה ב־2022, מחברת אפוא אינטרסים משלימים. גרמניה מביאה ניסיון באחסון גז, באסדרה ובהפעלת מערכת מבוזרת; ישראל מביאה ניסיון בהתמודדות עם איומים ובהמשכיות תפקודית. התרגום בין המערכות דורש התאמה: פתרון המתאים לרשת אירופית מקושרת אינו מועתק בשלמותו למשק חשמל המתפקד כאי אנרגטי.

הגז הישראלי הוא גם עניין אזורי

נתוני רשות הגז לשנת 2025 ממחישים את משקל המערכת. היקף הגז שסופק מהמשק הישראלי הסתכם בכ־26.8 מיליארד מ״ק: 14.4 מיליארד לצריכה מקומית ו־12.4 מיליארד ליצוא. היצוא היווה אפוא כ־46% מהסך. צריכת הגז לייצור חשמל, ללא קוגנרציה, הגיעה ל־11.4 מיליארד מ״ק, כ־79% מהביקוש המקומי.

המספרים מתארים שתי מחויבויות הנפגשות באותה תשתית: אספקה למשק הישראלי וקיום קשרי מסחר אזוריים. ירידה בזמינות ההפקה מחייבת החלטות חלוקה בעלות השלכות כלכליות ודיפלומטיות. חשיבות הגז נובעת גם מהמקום שהוא תופס בתפקודן של מערכות אחרות, ומהקושי להחליפו במהירות ובאותה עלות בעת הפרעה.

סוכנות האנרגיה הגרמנית מעריכה בפרסום מנובמבר שהאספקה הישראלית מכסה כ־15% מביקוש הגז במצרים וכ־90% בירדן. אלה אומדנים התלויים בתקופת המדידה ובמצב השוק, אך הם ממחישים את ממדי התלות. חוסן ההפקה וההולכה בישראל משפיע גם על יציבות אנרגטית מעבר לגבולותיה, ומעניק לשיתוף הפעולה עם גרמניה משמעות אזורית.

מכאן גם מגבלות הכוח שמייצרת תלות הדדית. יצואן זוכה בהכנסות ובהשפעה, אך נחשף לצורך לשמור על אמינות לאורך זמן. הלקוח מקבל אספקה קרובה, ובמקביל מבקש חלופות. השקעה באחסון וביתירות יכולה לחזק את היחסים באמצעות צמצום סיכון ההפרעה. אין להסיק מכך שהשותפות כוללת התחייבות גרמנית לרכישת גז ישראלי.

שני מיליארד מ״ק, וכמה זמן בפועל

בסקר השוק שפרסמה רשות הגז במאי 2026 הוגדרה בחינה של אחסון בהיקף העולה על שני מיליארד מ"ק, ובספיקת משיכה העולה על מיליון מ"ק לשעה. ביחס לצריכה המקומית ב־2025, שני מיליארד מ"ק שקולים חשבונאית לכ־51 ימי ביקוש ממוצע. זהו חישוב סדר גודל, שאינו תחזית אספקה בחירום.

ההבחנה נובעת מאופן פעולת המאגר. חלק מהגז עשוי להידרש לשמירת לחץ, ולא כולו יהיה זמין למשיכה. ביקוש חורפי או קיצי עשוי לחרוג מהממוצע, והספיקה עשויה להשתנות עם ירידת המלאי. מיליון מ"ק לשעה שקולים ל־24 מיליון מ"ק ביום, בעוד הביקוש המקומי הממוצע ב־2025 היה כ־39.5 מיליון מ״ק ביום.

לפיכך, סף הספיקה המבוקש אינו מוכיח יכולת להחליף את מלוא האספקה השוטפת. מידת ההגנה תיגזר משילוב בין נפח שימושי, קצב משיכה, הפקה שתישאר זמינה ודלקים חלופיים. תכנון המאגר צריך להגדיר את השירות הנדרש: גישור על השבתה חלקית, אספקה לצרכנים חיוניים או תמיכה רחבה במשק לאורך משבר.

בפרסום הגרמני נבחנת התאמת תצורת המלח בסדום למערות אחסון. עם זאת, המסמך הישראלי הוא סקר שוק שאינו מחייב רכש או התקשרות. במקורות שנבדקו לא אותרו בחירת זכיין או סגירה פיננסית. אבני הדרך המכריעות עוד כוללות בחירת חלופה, הוכחת היתכנות, רישוי, מודל הכנסות והקצאת סיכונים בין המדינה למפעיל.

החוסן זקוק למודל כלכלי

לאחסון אסטרטגי יש מאפיינים של ביטוח מערכתי. ההוצאה שוטפת ומוחשית, בעוד התועלת מתגלה בעיקר כשנמנע נזק. מפעיל פרטי מתקשה לגבות את מלוא ערכה של אספקה רציפה לבתי חולים, לרשתות תקשורת ולעסקים שאינם לקוחותיו הישירים. הפער בין התשואה המסחרית לתועלת הציבורית עשוי להצדיק מעורבות ממשלתית בתכנון ובמימון.

השאלה הכלכלית היא איזה שירות נרכש בכספי הציבור. תשלום על קיבולת זמינה, חובת החזקת מלאי ותגמול על ביצוע בחירום יוצרים תמריצים שונים. המנגנון צריך להסדיר מי מממן את הגז, מי מחליט על משיכתו ומי אחראי למילויו מחדש. מחיר ההיערכות צריך להישקל מול הנזק הצפוי מהפסקת אספקה.

הבינה מגדילה ביקוש ומציעה גמישות

הכללת חוות שרתים ובינה מלאכותית בתוכנית משקפת שינוי במבנה הביקוש. סוכנות האנרגיה הבינלאומית צופה שצריכת החשמל העולמית של מרכזי הנתונים תעלה מ־485 טרה־ואט שעה ב־2025 לכ־950 ב־2030, גידול של כ־96%. התחזית מקיפה את כלל מרכזי הנתונים, ולא רק מתקנים המשרתים בינה מלאכותית.

לצד הכמות, קובעים המיקום והתזמון. ריכוז חוות שרתים באזור מסוים יכול ליצור מחסור מקומי בחיבורי חשמל גם כשקיים כושר ייצור ארצי. מכאן נגזרת השפעה על גאוגרפיית ההשקעות: זמינות רשת, קירור וקישוריות משתתפת בקביעת מיקומם של נכסי מחשוב. יכולת לאשר חיבור אמין נעשית יתרון בתחרות על פעילות כלכלית.

במקביל, אלגוריתמים יכולים לסייע בחיזוי ביקוש, בתחזוקה ובניהול ייצור משתנה. ערכם צריך להיבחן באמצעות עלות תפעולית שנחסכה ואמינות שנשמרה. דיוק ממוצע גבוה עלול להסתיר כשל דווקא באירוע קיצון. לכן הטמעה ברשת מחייבת בדיקות בתרחישי הפרעה, מגבלות פעולה ואפשרות להתערבות אנושית כאשר הנתונים או המודל מאבדים מהימנות.

המחקר מומן, ההטמעה דורשת הוכחה

תשתית מחקרית מוגדרת כבר קיימת. בינואר 2025 פרסם משרד האנרגיה שלושה מענקים בשיתוף מרכז ATHENE הגרמני: 750 אלף ש״ח למחקרה של תרצה רוטנברג על בקרה מבוזרת, 629,970 ש״ח למחקר יהודה אפק על איומי מכשירים מקושרים ומערכות תפעוליות, ו־891 אלף ש״ח למחקר יצחק בן ישראל על זיהוי אנומליות באמצעות בינה מלאכותית.

הסכום הכולל, כ־2.27 מיליון ש״ח, מעיד על מחקרים מאושרים לשלוש שנים. הוא אינו תקציב השותפות ואינו מוכיח הוצאה בפועל או הטמעה אצל מפעיל. בפרסומים שנבדקו לא נמצאה שרשרת ראיות המחברת תוצר מסוים, אתר ניסוי ותוצאות תפעוליות. זהו פער מידע משמעותי להערכת הבשלות היישומית, בלי להסיק שהפעילות לא התקיימה.

ריבונות נמדדת ביכולת להמשיך לפעול

הגנת ענן וריבונות דיגיטלית מוסיפות ממד של תלות בספקים, בהרשאות ובתחזוקת תוכנה. חשיבותן מתחדדת כאשר מערכת חשמל נשענת על תקשורת, ורשת תקשורת נשענת על חשמל. השקעה בכל רכיב בנפרד עשויה להותיר תלות משותפת בלתי מטופלת. הערכת החוסן צריכה לבחון תרחיש שבו כמה שירותים נפגעים יחד.

בהודעת תוכנית 2027 לא פורסמו תקציב מפורט או יעדי ביצוע מספריים. כדי להעריך את תרומתה יידרשו נתונים על זמן התאוששות, זמינות שירות, מלאי נגיש ועלויות שנחסכו. עבור הציבור, התוצאה תורגש ביכולת לעבוד, לקבל טיפול ולהישאר מחובר בזמן משבר. עבור המדינה, אותה רציפות היא מרכיב בחופש ההחלטה שלה תחת לחץ.

יש עוצמה היסטורית במפגש הזה: שמונה עשורים לאחר השואה, מדינת היהודים וגרמניה בונות שותפות הנוגעת לביטחון האנרגטי ולתשתיות העתיד. הזיכרון מעניק לקשר עומק מוסרי, והאינטרסים מעניקים לו משמעות אסטרטגית.

גרמניה מחפשת לצמצם פגיעוּת לאחר קריסת הנחות היסוד של יחסיה האנרגטיים עם רוסיה; ישראל מבקשת לתרגם משאבים, ידע וניסיון ביטחוני למעמד כלכלי ומדיני. במקביל, העולם מארגן מחדש את מקורות האנרגיה, נתיבי הסחר ותשתיות המחשוב שלו, מעל הקרקע ומתחת לים.

המלחמות מחריפות את החיפוש אחר חלופות, והמעבר הטכנולוגי מגדיל את ערכן. בתוך הסדר המתהווה, עוצמה נבנית גם מהיכולת להבטיח לאחרים חשמל, קישוריות ורציפות פעולה בשעה שהמערכת שסביבם מיטלטלת.