הקלפי נסגרה, הוויכוח נשאר: מי באמת דייק בסקרי הבחירות בישראל

הליכוד סיים את ספירת הבחירות לכנסת ה־26 עם 27 מנדטים, וחמש מפלגות גוש נתניהו עם 53. גוש איזנקוט קיבל 48, והמפלגות הערביות 19. המספרים מאפשרים כעת להחליף את המאבק על אמינות הסוקרים בבדיקה מדויקת יותר: מה כל אחד מדד, היכן התקרב לתוצאה והיכן החמיץ אותה.

התמונה מורכבת מהכרזה על מנצח מקצועי יחיד. שלמה פילבר היה קרוב משלושת הערוצים האחרים בהערכת כוח הליכוד, אך העריך ביתר את המחנה כולו. דיירקט פולס ב־i24NEWS הייתה הקרובה ביותר מבין חמשת הערוצים בשני מדדים מוגדרים: מספר המנדטים של הליכוד וגודל גוש נתניהו בסקר האחרון.

ההבחנה הזאת נוגעת בלב הבעיה. סקר יכול לזהות היטב מפלגה ולהחמיץ את הקואליציה שלה. הוא יכול גם להתקרב לסכום המנדטים של הגוש באמצעות טעויות המתקזזות בין מפלגות. המספר הסופי שעל המסך אינו מספר לבדו כיצד התקבל.

הליכוד התחזק, הרוב לא הגיע

בסקר האחרון של ערוץ 14 קיבל הליכוד 30 מנדטים, שלושה מעל תוצאת הספירה. בחדשות 12 קיבל 21, בכאן 11 קיבל 20 ובחדשות 13 קיבל 19. הפערים מהתוצאה היו שישה, שבעה ושמונה מנדטים בהתאמה. דיירקט פולס העניקה לליכוד 26, מנדט אחד מתחת לתוצאה.

אבל במבחן הגוש התמונה השתנתה. סקר פילבר העניק לחמש מפלגותיו 62 מנדטים, תשעה מעל התוצאה. שלושת הסקרים האחרים העניקו להן 50, שלושה מתחתיה. דיירקט פולס העניקה לחמש המפלגות 55, שניים מעל 53 המנדטים שהתקבלו בספירה.

i24NEWS הציגה בכותרת 59 מנדטים למחנה נתניהו, משום שכללה בו ארבעה מנדטים ל״עמך ישראל״ של עופר וינטר. המפלגה לא עברה את אחוז החסימה. השוואה אחידה מחייבת להפריד אותה מחמש מפלגות הקואליציה. אחרת נבדקות תחת אותה כותרת שתי קבוצות שונות.

הטעות של פילבר הצטברה בכל רכיבי הגוש. הליכוד הוערך ביתר של שלושה מנדטים, ש״ס ביתר של שלושה נוספים, ויהדות התורה, עוצמה יהודית והציונות הדתית ביתר של מנדט כל אחת. ההערכה הגבוהה יותר לליכוד הייתה קרובה משל המתחרים בשלושת הערוצים, אך תחזית הרוב למחנה לא התממשה.

גם תוצאה קרובה יכולה להטעות

בסקר האחרון של חדשות 12 התרחש תהליך הפוך. הליכוד הוערך בחסר של שישה מנדטים, אך ש"ס הוערכה ביתר של שניים ועוצמה יהודית ביתר של אחד. הטעויות התקזזו חלקית, והפער הכולל בגוש הסתכם בשלושה. קרבה בגודל הגוש הסתירה מרחק משמעותי במפלגה המרכזית שלו.

גם מדגמי הפתיחה דורשים השוואה נפרדת. כאן 11, חדשות 12 וחדשות 13 העניקו לגוש נתניהו 50 מנדטים. ערוץ 14 העניק לו 60 ו־i24NEWS העניקה 55. מול תוצאת 53, המרחקים היו שלושה, שבעה ושניים, בהתאמה.

סקר מוקדם מבקש לאמוד כוונה והשתתפות עתידית. מדגם יציאה פוגש אנשים שכבר הצביעו. עדכון מאוחר עשוי לשלב תוצאות אמת שנקלטו במהלך הלילה. דירוג מקצועי מחייב להשוות את אותו מוצר ובאותה נקודת זמן, לפני שהמידע החדש משנה את תנאי העבודה.

השאלה קודמת למספר

הבדיקה אינה מסתיימת במנדטים. חלק מהכוח נמצא עוד לפני איסוף התשובות, אצל מי שבוחר מה לשאול. מערכת החדשות מזמינה את הסקר, משתתפת בעיצוב סדר היום שלו, בוחרת אילו תוצאות לפרסם ומעניקה להן כותרת ופרשנות.

במאי 2022 הוצגה ב״אולפן שישי״ השאלה: ״האם אתה מסכים עם הטענה שהממשלה נשענת על תומכי טרור?״ בעקבות הביקורת כתב עמית סגל: ״לא אני ניסחתי את השאלה אלא מערכת אולפן שישי״. העדות ממחישה שמעורבות המזמין יכולה להגיע עד לניסוח עצמו.

השאלה מדדה הסכמה עם טענה פוליטית טעונה. היא לא בדקה באופן עצמאי את נכונות הטענה. כאשר התשובה מתנתקת מהנוסח שהוליד אותה, עמדה כלפי אמירה יכולה לקבל בשידור מעמד של תיאור המציאות. הדיוק החשבוני אינו פותר את בעיית המשמעות.

בסקר ההוא הסכימו עם הטענה 47% והתנגדו לה 43%. מתוך כלל המשיבים, ההסכמה נשארה מתחת למחצית. מתוך 90% שהביעו עמדה, היא הייתה כ־52.2%. שינוי המכנה הספיק כדי לעבור ממיעוט בכלל המדגם לרוב בקרב בעלי הדעה, בלי לשנות אף תשובה.

עשרים ושלוש נקודות בתוך השאלון

מכון Pew האמריקאי הציג המחשה להשפעת מבנה השאלה. לאחר בחירות 2008, 35% הזכירו את הכלכלה בתשובה פתוחה על השיקול המרכזי בהצבעתם. כשהכלכלה הופיעה ברשימת תשובות, 58% בחרו בה. הפער הגיע ל־23 נקודות אחוז.

שאלה פתוחה בוחנת מה עולה בזיכרון, ושאלה סגורה בוחנת בחירה מתוך אפשרויות נתונות. הרשימה מספקת תזכורות ומבליטה נושאים שהחוקר בחר מראש. לכן גם תוצאות שנראות סותרות יכולות לשקף הבדלים בין משימות המדידה, ולא שינוי שהתרחש בציבור.

בניסוי מ־2005 תמכו 51% באפשרות שרופאים יספקו לחולים סופניים אמצעים לסיום חייהם. בניסוח שכלל סיוע להתאבדות ירדה התמיכה ל־44%. בדצמבר 2008, שאלה מקדימה על תפקוד הנשיא בוש העלתה את חוסר שביעות הרצון ממצב המדינה מ־78% ל־88%.

קמיל פוקס הבחין בעבר בין מדידת עמדה לבדיקת מסר בקמפיין. אפשר להציג מידע על מועמד ולבחון כיצד הוא משנה תמיכה. זהו מחקר בעל תכלית ברורה, אך התוצאה מתארת תגובה למידע שסופק. פרסומה מחייב להראות גם את החשיפה שקדמה לתשובה.

המסחר בדעת הקהל

למחקר יש מחיר, והמחיר קשור לשיטת האיסוף ולהיקף העבודה. באתר ״מאגר מוחות״ מוצגת עלות מקורבת של 10,000 שקל לסקר אינטרנטי בסיסי הכולל כ־500 משיבים וכ־20 שאלות. גרסה טלפונית דומה מוצגת בכ־15,000 שקל, תוספת של 50%.

מחקר מורחב של כ־1,000 משיבים וכ־35 שאלות מוצג בכ־35,000 שקל. אלה מסגרות למחקרי שוק שמפרסם ספק, והן ממחישות כיצד משתתפים, שאלות וניתוח נכנסים לחשבון. מחיר הסקר משלם גם על תכנון, גיוס, בקרה ופענוח.

לצד הכסף פועלת כלכלת חשיפה. בכתבת N12 מ־2015 דווח על כ־15–20 אלף שקל לסקר תקשורתי נרחב ועל התקשרויות עם מפלגות שיכולות להגיע למיליוני שקלים לאורך מערכת בחירות. מנו גבע הסביר שם שהחשיפה התקשורתית מובאת בחשבון בתמחור.

נוכחות קבועה במהדורה בונה מוניטין המשמש גם בעבודה עם לקוחות מסחריים ופוליטיים. השילוב מחייב הפרדת מידע וגבולות מקצועיים ברורים. הציבור רואה את הסוקר על המסך, אך אינו נחשף בהכרח למכלול השירותים וההתקשרויות שמאחורי פעילות המכון.

גם המשיבים משתתפים בכלכלה הזאת. לפי תנאי iPanel, מילוי שאלונים מזכה בנקודות בהתאם לאורכם, ו־500 נקודות ניתנות להמרה בתווי קנייה בשווי 50 שקל. התשובות נשענות על מאגר מתוחזק, תמריצי השתתפות ומנגנוני בקרת איכות.

כמה אנשים עומדים מאחורי הכותרת

בדגימה אקראית פשוטה, טעות הדגימה המרבית של 500 משיבים היא כ־4.38 נקודות אחוז, ברמת ביטחון של 95%. במדגם של 1,000 היא כ־3.10, וב־5,000 היא כ־1.39. אלה מדדים לתנודה האקראית בתנאי הדגימה האלה, לפני השפעות של תכנון ושקלול.

הכפלת המדגם מ־500 ל־1,000 מצמצמת את טעות הדגימה בכ־29%. כדי להקטין אותה במחצית צריך להגדיל את המדגם פי ארבעה. מספר רב יותר של תשובות מוסיף דיוק, אך אינו מתקן בעצמו אוכלוסייה חסרה או שאלה שנוסחה באופן מטעה.

בפילוחים, בסיס המידע מצטמצם. קבוצה של 50 משיבים נושאת טעות דגימה מרבית של כ־13.9 נקודות אחוז בתנאים האלה. טענה על עמדת צעירים, תושבי אזור או מצביעי מפלגה יכולה להישען על עשרות אנשים בתוך סקר המציג מאות משתתפים.

גם גודל המאגר אינו גודל הסקר. מאה אלף נרשמים, אלפי מוזמנים ומאות משיבים הם שלושה מספרים שונים. לקורא דרוש מספר העונים לשאלה הספציפית, ובפרט מספר האנשים בכל פילוח שממנו נגזרת כותרת על ציבור מוגדר.

השקלול אינו מייצר בוחרים חדשים

כשהרכב המשיבים אינו תואם את אוכלוסיית היעד, הסוקר משנה משקולות. תשובות מקבוצה החסרה במדגם מקבלות משקל גדול יותר. התיקון עשוי לשפר ייצוג, אך הוא גם מגדיל את התלות במספר מצומצם של אנשים ובמידע שמסרו.

בדוח מתודולוגי של Pew, מחקר שהתבסס על 5,733 ראיונות הוערך כבעל מדגם אפקטיבי של 2,980, וטעות הדגימה המדווחת הייתה כ־1.8 נקודות אחוז. איש לא נמחק מהמחקר; ההבדלים במשקולות ובתכנון שינו את הדיוק הסטטיסטי שניתן לייחס למידע.

הקושי העמוק יותר הוא מי שאינו משתתף כלל. שני אנשים בעלי גיל, השכלה ויישוב זהים יכולים להיות שונים בנכונות לענות ובבחירה הפוליטית. התאמה דמוגרפית אינה מבטיחה שהמשיבים מייצגים גם את העמדות הפוליטיות של מי שנשארו בחוץ.

תחקירי AAPOR ממחישים כיצד ההסברים משתנים בין בחירות. ב־2016 התאמה להשכלה הייתה משפרת חלק מסקרי המדינות בארצות הברית. ב־2020 היא לא פתרה את הטעות. גם ההשערה שמשתתפים הסתירו תמיכה בטראמפ לא נמצאה כהסבר לכישלון; אי־מענה נותר מקור אפשרי משמעותי.

פילבר והיתרון שדורש מבחן

פילבר מציג ניסיון פוליטי, ניהול קמפיינים והיכרות עם קהלים כיתרון. לפי הסבריו, חלק מהמחלוקת מול מתחריו נוגע לבוחרי ימין לשעבר שאינם מצהירים על בחירה ברורה. הערכת שובם למחנה היא רכיב בעל משמעות בתמונה המתפרסמת.

היכרות כזאת יכולה לסייע באיתור ציבור חסר ובפענוח התלבטות. כשהיא משנה את התחזית, היא נעשית הנחה במודל שצריכה לעמוד בבדיקה. תוצאות 2026 ממחישות את הצורך לבחון בנפרד את ההערכה למפלגה ואת ההערכה למחנה כולו.

מאז 2025 פועלים פילבר וצוריאל שרון בגופים נפרדים. פילבר עורך את סקרי ערוץ 14 במסגרת NEXT DATA, ושרון מוביל את דיירקט פולס ב־i24NEWS. הצלחת המערך המשותף בעבר אינה מעניקה לשני המערכים כיום אותו רקורד אוטומטי.

בבחירות 2022 העניקה דיירקט פולס לגוש נתניהו 62 מנדטים בסקר האחרון, מול 60 בשלושת הערוצים האחרים ו־64 בפועל. היא התקרבה יותר לגודל הגוש. בבחירות הנוכחיות, ההשוואה מצביעה על תמונה אחרת וממחישה מדוע הצלחה במערכת אחת אינה מספיקה להכרעה מקצועית קבועה.

תשובה אחת ואחוז חסימה

אחוז החסימה בישראל עומד על 3.25% מהקולות הכשרים. במדגם פשוט ולא משוקלל של 500 איש, 16 תומכים הם 3.2% ו־17 תומכים הם 3.4%. תשובה אחת מעבירה את אומדן התמיכה מצד אחד של הרף לצדו האחר.

ההמרה למנדטים מגדילה את התנודה: מפלגה יכולה לעבור מאפס מושבים לארבעה בעקבות שינוי קטן באומדן. מספר שלם על המסך מסתיר רצף של אי־ודאות סביב הסף. המעבר הגרפי החד אינו מעיד שהמדידה הצליחה להכריע באותה חדות.

בחירות 2022 המחישו זאת עם 150,793 קולות למרצ ו־138,617 לבל״ד. יחד, 289,410 קולות לא השתתפו בחלוקת המנדטים. כל ארבע תחזיות הפתיחה בטלוויזיה הציגו את מרצ כעוברת. אחוז החסימה הפך סטייה קטנה בתמיכה לשינוי גדול בהרכב הכנסת.

התחרות על רגע ההכרעה

ערוץ 2 המסחרי החל לשדר ב־4 בנובמבר 1993. בבחירות 1996 נפגשו התחרות הטלוויזיונית והבחירה הישירה לראש הממשלה. נתניהו קיבל 50.49% ופרס 49.51%. הפרש של 0.98 נקודת אחוז הפך כל סטייה קטנה במדגם לבעלת משמעות שלטונית.

קמיל פוקס סיפר שהציג לחיים יבין תמונה הקרובה לשוויון ונדרש להכריע על רקע התחרות מול ערוץ 2. העדות מתארת לחץ להפוך טווח של אפשרויות להכרזה קצרה. האולפן זקוק לרגע דרמטי גם כשהמחקר אינו יכול לספק הכרעה בטוחה.

הטעות קדמה לתחרות המסחרית. ב־1981, בעידן הערוץ היחיד, המדגם העניק יתרון למערך והחגיגות החלו מוקדם. הספירה הסתיימה ב־48 מנדטים לליכוד וב־47 למערך. ריבוי הערוצים העצים את הלחץ התקשורתי, אך מגבלות המדידה התקיימו גם בלעדיו.

הסכמה בין סוקרים אינה חסינות

מחקר שבחן 4,221 סקרים ב־608 מערכות בחירות מדינתיות בארצות הברית מצא רכיב טעות משותף לסקרים באותה מערכת. מכונים יכולים להתקשות להגיע לאותם ציבורים ולהשתמש בהנחות דומות. ממוצע מצמצם תנודות אקראיות, אך אינו מוחק חוסר משותף.

בבריטניה ב־2024, ממוצע הסקרים הסופיים בטבלת מועצת הסקרים הבריטית העניק ללייבור 38.6%, מול 34.7% בתוצאה להשוואה. השמרנים קיבלו בסקרים 21.4%, מול 24.4% בפועל. הפער בין המפלגות הוערך ביתר ב־6.9 נקודות אחוז, אף שכיוון הניצחון זוהה נכון.

אותה מערכת סיפקה גם הצלחה מסוג אחר. מדגם היציאה המשותף ל־BBC, ITV ו־Sky, שהתבסס על 21,514 ראיונות ב־133 נקודות, העניק ללייבור 410 מושבים מול 412 בפועל. לשמרנים העניק 131 מול 121, ולליברל־דמוקרטים 61 מול 72.

ההבדלים מבהירים מדוע ״צדק במנצח״ ו״דייק במספרים״ הם מבחנים נפרדים. בבחירות צמודות, סטייה קטנה יכולה להפוך את זהות המנצח. בבחירות עם פער גדול, סטייה משמעותית יכולה להיבלע בתוך תחזית נכונה של הכיוון הכללי.

מדידה, מסגור והשפעה

סקרים משתתפים במערכת הפוליטית שהם מודדים. הם מסייעים למפלגות להעריך איחודים ופרישות, ולבוחרים להחליט על הצבעה אסטרטגית. מפלגה הסמוכה לסף יכולה לקבל קולות הצלה או לאבד תומכים החוששים לבזבז את הצבעתם. התגובה אינה קבועה מראש.

בניסוי הולנדי שכלל 23,421 משתתפים, הצגת מספרי הסקרים לבדה לא שינתה כוונות הצבעה. הדגשת התחזקות בסקרים יצרה תמיכה נוספת. זהו ממצא בעל משמעות עיתונאית: המסגור והסיפור על המגמה יכולים להשפיע מעבר למידע המספרי עצמו.

אפשר להשתמש בסקר אמיתי לצורך השפעה באמצעות בחירת השאלות, הממצאים והכותרת. טענה לזיוף מחייבת ראיות למעשה עצמו. תוצאת בחירות מאפשרת למדוד שגיאה; לבדה היא אינה מוכיחה כיצד התקבלה ההחלטה המקצועית או מה הייתה כוונת המזמין.

הנתונים שנחוצים לציבור פשוטים להגדרה: השאלון המלא וסדרו, מספר המשיבים בכל פילוח, שיטות הגיוס והשקלול, זהות המזמין וההבדל בין תוצאה שנמדדה להערכה שנוספה במודל. פרסומם מאפשר לבחון את הסיפור הפוליטי כבר בזמן השידור, לפני שהקלפי מספקת את התשובה.