עידן היכולת: הבינה המלאכותית מגדירה מחדש את שוק העבודה

מהפכת ההעצמה הקוגניטיבית: כיצד הבינה המלאכותית משנה את שוק העבודה מבלי להחליף את שוק העבודה

במשך יותר ממאתיים שנה נשענה הכלכלה המודרנית על עיקרון יסודי אחד. יחידת הערך של שוק העבודה הייתה המקצוע. כל מוסדות החברה נבנו סביב העיקרון הזה. מערכת החינוך הכשירה למקצוע. האוניברסיטאות העניקו תארים מקצועיים. הרגולטור העניק רישיונות מקצועיים. המעסיקים גייסו לפי מקצועות. השכר נקבע לפי מקצועות. אפילו הסטטוס החברתי הוגדר באמצעות תשובה אחת פשוטה לשאלה “במה אתה עובד”. רופא, עורך דין, מהנדס, עיתונאי, מורה או רואה חשבון לא היו רק תפקידים אלא יחידות כלכליות שבאמצעותן פעלה החברה המודרנית.

בשנתיים האחרונות החל המבנה הזה להשתנות באופן כמעט בלתי מורגש. הדיון הציבורי התמקד בשאלה אילו מקצועות ייעלמו ואילו מקצועות חדשים ייוולדו. אולם הנתונים המצטברים מצביעים על כך שהשאלה עצמה הייתה שגויה. השינוי אינו מתרחש ברשימת המקצועות אלא באופן שבו נוצר ערך בתוך כל מקצוע. הבינה המלאכותית אינה מחליפה את יחידת העבודה אלא משנה את מנגנון הייצור שלה. מדובר בשינוי מבני עמוק יותר מכל רשימת מקצועות חדשה.

שורש הטעות נעוץ בהשוואה ההיסטורית שנבחרה. מהפכת הבינה המלאכותית הושוותה כמעט באופן אוטומטי למהפכת האינטרנט. ההשוואה נראתה טבעית משום ששתי המהפכות הופיעו כטכנולוגיות דיגיטליות בעלות קצב אימוץ מהיר. אולם מבחינה כלכלית מדובר בשתי משפחות שונות לחלוטין של חדשנות. האינטרנט היה טכנולוגיית פלטפורמה. הוא יצר זירה כלכלית חדשה שלא התקיימה קודם לכן. מנועי חיפוש, רשתות חברתיות, מסחר אלקטרוני, אפליקציות, פרסום דיגיטלי וכלכלת יוצרים לא היו שיפור של שווקים קיימים אלא שווקים חדשים לחלוטין. כאשר נוצר מרחב כלכלי חדש נוצרות גם שרשראות ערך חדשות ומקצועות חדשים. לכן הופיעו מומחי קידום אתרים, מנהלי מדיה חברתית, מפתחי אפליקציות, מנהלי קהילות ומקצועות נוספים שלא היו קיימים כלל קודם לכן.

הבינה המלאכותית פועלת באופן הפוך כמעט. היא אינה מקימה שוק חדש אלא חודרת אל תוך שווקים קיימים. היא אינה יוצרת מערכת משפט חדשה אלא משנה את אופן עבודתו של עורך הדין. היא אינה מחליפה את מערכת הבריאות אלא משנה את תהליך קבלת ההחלטות של הרופא. היא אינה מקימה תעשיית חדשות חדשה אלא משנה את תהליך איסוף המידע, הניתוח והכתיבה. היא אינה מחליפה את הפיננסים אלא את הדרך שבה אנליסטים, כלכלנים ורואי חשבון מעבדים מידע. במקום ליצור עולם חדש היא משנה את חוקי הפיזיקה של העולם הישן.

זו הסיבה שהספרות הכלכלית משייכת יותר ויותר את הבינה המלאכותית למשפחת טכנולוגיות התשתית הכלליות. לאורך ההיסטוריה הופיעו מעט מאוד טכנולוגיות ששינו את כלל המשק ולא ענף מסוים. מנוע הקיטור, החשמל, מנוע הבעירה, המחשב והמוליכים למחצה אינם זכורים משום שיצרו מקצועות חדשים אלא משום שהגדילו את הפריון של כל המקצועות. החשמל לא המציא מחדש את הרפואה אלא הפך בתי חולים ליעילים יותר. המחשב לא החליף את רואה החשבון אלא הרחיב את יכולת החישוב שלו. הבינה המלאכותית ממשיכה את אותו רצף היסטורי אך עושה זאת בתחום שהיה עד כה בלעדי לאדם עצמו. תחום החשיבה.

הנתונים הכלכליים מחזקים את התמונה הזו. מחקרים בינלאומיים מצביעים על עלייה חדה בדרישה לכישורי בינה מלאכותית בתוך מקצועות קיימים אך אינם מצביעים על עלייה מקבילה במספר המקצועות החדשים. מודעות הדרושים אינן מבקשות בהכרח מומחה בינה מלאכותית אלא עורך דין בעל שליטה בבינה מלאכותית, מהנדס בעל שליטה בבינה מלאכותית, רופא בעל שליטה בבינה מלאכותית או עיתונאי בעל שליטה בבינה מלאכותית. במילים אחרות, השוק אינו מגייס מקצוע חדש אלא מגדיר מחדש את רמת הביצוע הנדרשת בתוך המקצוע הישן.

המעבר הזה משקף שינוי עמוק יותר. במשך עשרות שנים ניתחו כלכלנים את שוק העבודה באמצעות מקצועות. אולם מקצוע אינו פעולה אחת אלא מערכת של משימות שונות. עיתונאי מאתר מידע, מתרגם, מצליב מקורות, מנתח מסמכים, מראיין, כותב, עורך ומפיץ. רופא קורא ספרות רפואית, מפענח בדיקות, בונה אבחנה, מסביר למטופל ומקבל החלטות טיפוליות. מהנדס מתכנן, מחשב, בודק, מתעד ומנהל. כאשר בוחנים מקצוע ברמת המשימות מתברר שהבינה המלאכותית אינה מחליפה את כולו אלא משנה חלקים ממנו. היא מאיצה משימות מסוימות, מבצעת אחרות ומשאירה בידי האדם את השיפוט, האחריות וההקשר. לכן המקצוע נשאר בעוד שהארכיטקטורה הפנימית שלו משתנה.

זה למעשה משנה את מושג הפריון מהיסוד. במשך יותר ממאתיים שנה נמדדה כלכלה באמצעות תפוקה לשעת עבודה. כמה מוצרים מייצר עובד בשעה אחת. כמה עסקאות הוא משלים. כמה מסמכים הוא כותב. הבינה המלאכותית מוסיפה ממד חדש לחלוטין. היא מגדילה את כמות האינטליגנציה שניתן להפעיל בכל יחידת זמן. עיתונאי אינו רק כותב מהר יותר אלא מסוגל לקרוא מאות מסמכים במקום עשרות. רופא אינו רק מסכם מהר יותר אלא מסוגל להשוות אלפי מחקרים במקום עשרות. עורך דין אינו רק מנסח חוזה מהר יותר אלא מסוגל לנתח מאגרי פסיקה עצומים בזמן אמת. התפוקה אינה גדלה רק בכמות אלא גם בעומק, ברוחב ובהיקף החשיבה.

מהיבט הזה, המונח אוטומציה מתאר רק חלק קטן מן המציאות. אוטומציה פירושה החלפת פעולה אנושית במכונה. רוב היישומים של בינה מלאכותית אינם פועלים בדרך זו. הם יוצרים מודל חדש של עבודה משותפת. האדם נשאר מקבל ההחלטות אך פועל באמצעות מערכת המסוגלת לעבד כמויות מידע, לזהות דפוסים ולהציע חלופות בקנה מידה שלא היה אפשרי בעבר. לכן המונח המדויק יותר הוא העצמה קוגניטיבית. הטכנולוגיה אינה מחליפה את החשיבה אלא מרחיבה את גבולותיה.

הדפוס הזה אינו חדש לחלוטין בהיסטוריה. כל מהפכה טכנולוגית גדולה הרחיבה מגבלה אנושית אחרת. המהפכה החקלאית הרחיבה את יכולת השררים והמזון. המהפכה התעשייתית הרחיבה את כוח היצור. החשמל הרחיב את הנגישות לאנרגיה. המחשב הרחיב את יכולת החישוב. האינטרנט הרחיב את יכולת התקשורת. הבינה המלאכותית היא המהפכה הראשונה שמרחיבה באופן שיטתי את היכולת הקוגניטיבית. במקום להוסיף כוח לשריר היא מוסיפה כוח לחשיבה. במקום לקצר מרחקים היא מקצרת תהליכי הבנה. במקום להאיץ מכונות היא מאיצה תהליכים מנטליים.

מכאן נגזר גם שינוי עמוק במושג המומחיות. במשך מאות שנים מומחה היה מי שהצליח לצבור ידע רב יותר מאחרים. ערכו נגזר מגודל הזיכרון המקצועי שלו ומהניסיון שצבר לאורך השנים. בעולם שבו מאגרי ידע עצומים זמינים בזמן אמת באמצעות מערכות בינה מלאכותית, היתרון התחרותי עובר בהדרגה מן הזיכרון אל השיפוט. היכולת החשובה ביותר אינה לזכור מידע אלא לבחור מידע, להעריך את איכותו, להבין את הקשרו, לזהות טעויות ולהחליט כיצד לפעול. המומחה של העשור הבא לא יהיה האדם שיודע הכי הרבה אלא האדם שמסוגל להפעיל בצורה הטובה ביותר את האינטליגנציה האנושית והאינטליגנציה המלאכותית יחד.

גם מושג ההסמכה המקצועית משתנה. במאות השנים האחרונות פעלה החברה לפי רצף ברור של לימודים, תעודה, מקצוע ועבודה. התעודה הייתה מנגנון האמון המרכזי. בעולם הבינה המלאכותית התהליך מתחיל להתהפך. הטכנולוגיה משתנה בקצב כה מהיר עד שתעודה שניתנה לפני שנה עשויה לשקף ידע שכבר התיישן. כתוצאה מכך, שוק העבודה מתחיל להעריך פחות את עצם הלמידה ויותר את יכולת היישום. פורטפוליו של מערכות שנבנו, תהליכים שהוטמעו, מוצרים שהושקו או שעות עבודה שנחסכו הופך למדד משמעותי יותר מתעודה פורמלית. במובן זה, ההוכחה ליכולת מתחילה להקדים את ההכרה הרשמית בה.

השינוי הזה משנה גם את מושג ההון האנושי. במשך עשורים רבים הוגדר הון אנושי כידע, השכלה וניסיון המצטברים אצל הפרט. הבינה המלאכותית יוצרת מודל חדש שבו חלק מן היכולת הקוגניטיבית אינו מצוי עוד רק במוחו של האדם אלא גם במערכת שאיתה הוא עובד. המשמעות היא שההון האנושי הופך בהדרגה להון משולב. ערכו של העובד אינו נמדד רק במה שהוא יודע אלא גם באיכות הממשק שהוא מסוגל לבנות בין עצמו לבין מערכת אינטליגנטית. ככל שהחיבור הזה איכותי יותר כך גדל הערך הכלכלי של אותו עובד גם אם הידע הבסיסי שלו לא השתנה.

נסיים עם קצת פילוסופיה ונקודה למחשבה, ייתכן שהמהפכה הנוכחית משנה את אחת ההבחנות העתיקות ביותר בתולדות המחשבה. במשך אלפי שנים נתפסה האינטליגנציה כתכונה פנימית של האדם. היא הייתה חלק מזהותו, מזיכרונו ומאישיותו. הבינה המלאכותית מציעה לראשונה תפיסה אחרת.

אינטליגנציה אינה רק תכונה אלא גם תשתית. היא יכולה להיות חיצונית, משותפת, ניתנת להרחבה ומתעדכנת ללא הרף. כשם שהחשמל הפך את האנרגיה למשאב ציבורי הזמין כמעט לכל אדם, כך הבינה המלאכותית מתחילה להפוך את האינטליגנציה למשאב הניתן להרחבה.

אם תהליך זה יימשך, ייתכן שהיסטוריונים בעתיד לא יתארו את ראשית המאה העשרים ואחת כרגע שבו נולדה תוכנה חדשה, אלא כרגע שבו השתנתה הגדרת היכולת האנושית עצמה. האדם לא הוחלף. הוא קיבל לראשונה בהיסטוריה אפשרות שיטתית להרחיב את גבולות החשיבה שלו מעבר לגבולות מוחו.