בשנים 2016–2020, התחרות האגרסיבית בין סלקום לפרטנר על פריסת הסיבים האופטיים הפכה לאחד המאבקים העסקיים המשמעותיים והאגרסיביים ביותר בשוק התקשורת בישראל. כל אחת מהחברות ניסתה להבטיח את מקומה בתשתיות העתידיות, מתוך הבנה שמי שתשלוט בסיבים תשלוט בצרכנים. אבל מאחורי הקלעים, הפרקטיקות שהופעלו השאירו צרכנים רבים פגועים – בפרטיותם, בזכויותיהם ובאמון שלהם במערכת.
עדויות חושפות שיטה מטרידה
למערכת חדשות התקשורת הגיעה עדות בלעדית מנציג לשעבר של סלקום, ששמו שמור במערכת. העדות מתארת שיטה מדויקת ואגרסיבית לגיוס ועדי בתים לפריסת תשתיות.
חשוב לציין: על אף שהעדות הגיעה מנציג סלקום, מידע נוסף שהצטבר במערכת מצביע על כך ששיטה דומה מאוד יושמה גם על-ידי חברת פרטנר.
חוויה של לקוח: “מאיפה יש לכם את הפרטים שלי?”
לקוחות רבים הביעו זעם ותסכול על הפניות הישירות שקיבלו מהחברות. שיחות שיווקיות פתאומיות חשפו מידע אישי שגרם להם לתהות איך הוא הגיע לידי החברות.
לקוחה מחיפה סיפרה: “התקשרו אליי עם הצעה לשירותי סיבים, למרות שמעולם לא יצרתי איתם קשר. כשהתעקשתי לדעת מאיפה הם השיגו את המספר שלי, הנציג התחמק מלתת תשובה ברורה.”
תחושת חוסר האונים הייתה משותפת לרבים, שראו את פרטיותם מופרת ללא הסכמה.
איך עבדה השיטה? עדות בלעדית לחדשות התקשורת
- פנייה ממוקדת לוועדי בתים
• החברות זיהו את ועדי הבתים כשומרי הסף:
מי שיחתום מול הוועד יבטיח גישה לכל דיירי הבניין.
• הטבות מפתות – אבל אישיות:
ההצעות כללו שנה חינם לשירותי אינטרנט, טלוויזיה וטלפוניה בשווי של אלפי שקלים בשנה, אך רק עבור אנשי הוועד, ולא לכלל הדיירים.
• הבטחת סודיות:
חברי הוועד נדרשו שלא לחשוף את ההטבות לשאר הדיירים. - דרישה למידע אישי על הדיירים
• החברות דרשו מהוועדים לספק רשימה מלאה של כל הדיירים בבניין, כולל מספרי טלפון.
• תלות מוחלטת במידע:
אם הרשימה לא הושלמה, ההטבות בוטלו, גם אם הבטחות הוצגו לוועדים. - מאגרי מידע עצומים
• חדשות התקשורת עיינה ברשימה של סלקום שכללה עשרות אלפי ועדי בתים.
• כל שורה ברשימה מייצגת בניין שלם עם עשרות משפחות.
• הרשימה המחישה את היקף השיטה, שבה מידע אישי הפך לנכס מסחרי.
לדברי הנציג מסלקום:
“המידע הזה היה קריטי מבחינת החברה. אם משהו לא עבד, פשוט ביטלו את ההטבות, ולא עניין אף אחד שהדיירים נפגעו.”
נכון לשנת 2024, פריסת תשתיות הסיבים האופטיים בישראל התקדמה משמעותית, עם יעד לחיבור 99.5% ממשקי הבית עד סוף 2027.
דברי שר התקשורת, ד”ר שלמה קרעי:
“מהפכת הסיבים בישראל הקדימה את זמנה, ובקצב המהיר בעולם. סיבים אופטיים ב-99.5% מהמדינה יושלמו בעז”ה בתוך כשנתיים – ממטולה שבצפון, דרך יהודה ושומרון ועד לדרום.”
ממצאי מבקר המדינה:
בדוח מבקר המדינה לשנת 2023, הועלו מספר נקודות קריטיות:
• היעדר פיקוח על דיווחי החברות: משרד התקשורת הסתמך על דיווחים בעל פה מהחברות לגבי התקדמות הפריסה, ללא מנגנוני בקרה עצמאיים.
• פערים בפריסה בין המרכז לפריפריה: הדוח הצביע על כך שהפריפריה נותרה מאחור, בעוד שבמרכז הארץ התשתיות מתקדמות יותר.
• עיכובים בפרויקטים עקב בירוקרטיה: 60% מהפרויקטים לפריסת סיבים אופטיים התעכבו בשל תהליכים בירוקרטיים מורכבים.
הדוח מדגיש את הצורך בהגברת הפיקוח, שקיפות ושיתוף פעולה בין הגורמים המעורבים, כדי להבטיח פריסה שוויונית ויעילה של תשתיות הסיבים האופטיים ברחבי הארץ.
המחיר שהצרכנים משלמים
1. פרטיות שהופרה:
• מספרי טלפון שותפו ללא הסכמה ונעשה בהם שימוש מסחרי.
• דיירים הופתעו לגלות שהמידע שלהם הגיע לידי חברות התקשורת ללא ידיעתם.
2. אפליה בין דיירים:
• חברי ועד נהנו מהטבות מפליגות, בעוד ששאר הדיירים נותרו מחוץ למשוואה.
3. פערים חברתיים ואזוריים:
• מרכזי הערים קיבלו קדימות, בעוד שהפריפריה נותרה עם שירותים מיושנים.
פנינו לחברות התקשורת, סלקום ופרטנר ושאלנו מה המדיניות שלכם למתן הטבות לוועדי בתים? האם ההטבות ניתנו רק לנציגים ולא לדיירים? איך אתם מבטיחים שקיפות, והאם מאגרי המידע בהם אתם משתמשים בכלל חוקיים?
התגובה? התחמקות מביכה.
סלקום ופרטנר בחרו לשתוק במקום לענות – שתיקה שמעלה שאלות חמורות: מה הן מסתירות? ואיך זה בא על חשבון הצרכנים?
תגובת החברות או חוסר תגובת החברות
• פרטנר:
“לא חושבים שיש טעם להגיב לנושא באופן רשמי.”
• סלקום:
“לא ניתן לנו מספיק זמן להגיב.”
כשנשאלו כמה זמן יידרש להם להשיב, ענו: “לא נגיב.”
ממש לא ראוי.
חברות ענק כמו סלקום ופרטנר, שמנהלות קשר ישיר עם מיליוני לקוחות ומחזיקות בידיהן מידע רגיש ואישי, חייבות לשאת באחריות ציבורית מלאה.
החלטתן להתעלם משאלות כה חמורות, שעוסקות בפרטיות, אתיקה ושקיפות – היא לא רק מביכה, אלא פוגעת ישירות באמון הצרכנים.
בחברה שמתיימרת להוביל את תחום התקשורת בישראל, התעלמות כזו משדרגת את החשש:
אם ככה הן מתנהלות כששואלים שאלות, איך הן מתנהלות כשאף אחד לא מסתכל?
היבט משפטי צרכני
לדברי עו”ד מומחה לדיני צרכנות:
“שימוש במידע אישי ללא הסכמה מפורשת הוא הפרה בוטה של חוק הגנת הפרטיות. צרכנים זכאים לתבוע פיצויים, והחברות חשופות לתביעות ייצוגיות ולסנקציות חמורות.”
הוא הוסיף:
“משרד התקשורת חייב להדק את הפיקוח ולהבטיח שכל שימוש במידע אישי יתבצע רק באישור ברור של הצרכנים.”
שאלות שצריכות להדאיג את כולנו
1. איך החברות משיגות עלינו את המידע האישי ?
2. מדוע ההטבות ניתנו רק לחברי ועד ולא לכלל הדיירים?
3. למה לא סיפרתם לצרכנים איך המידע שלהם שימש?
4. מה תעשו כדי להחזיר את אמון הציבור?
5. האם תסכימו לחשוף את מדיניות השימוש במידע האישי שלכם?
הציבור דורש תשובות. איך אתם מתכוונים להחזיר את אמון הלקוחות ולהימנע מפגיעות דומות בעתיד?
No Comments yet!