מהירות אינטרנט נמוכה: כשאתם משלמים על סיבים אופטיים, אבל מקבלים חוטים עם קביים

המון ישראלים, שעברו לסיבים אופטיים בציפייה לשדרוג אמיתי, מוצאים את עצמם תוהים – האם מדובר באותה הבטחה שיווקית, או סתם בפרסום מרחיק לכת שלא עומד במבחן המציאות? הם משלמים על מהירות אינטרנט של 1 גיגה, אבל מקבלים בקושי חצי מזה, ובמקרים גרועים יותר – הרבה פחות. ואז, כשהם מנסים להבין למה זה קורה, התשובות שהם מקבלים הן לעיתים קרובות מתחמקות, מעורפלות, ולעיתים פשוט מרגיזות.

זה מרגיש כמו בגידה. בגידה באמון של הלקוח הישראלי שנפל לפח של עוד מסע פרסום נוצץ ומלא הבטחות. התלונות מגיעות מכל הארץ – תל אביב, חיפה, באר שבע, ואפילו מהיישובים הקטנים בפריפריה. אנשים שמגלים שבמקום ליהנות ממהירות מטורפת כמו שציפו, הם נתקלים בזמנים ארוכים של טעינה, קבצים שמורידים בקצב של שנות ה-90, ושירות לקוחות שמנסה לשכנע אותם שהבעיה היא בכלל לא בסיבים, אלא במחשב שלהם.

התחושה היא של תסכול עמוק. תסכול ממה שנראה כמו הבטחות ריקות מתוכן, מתשתית שלא עומדת בעומס, ומחברות תקשורת שלא מבינות את המצוקה של הלקוח הישראלי. בסופו של דבר, לא מדובר רק במוצר – מדובר באיכות חיים. בעידן שבו הכל עובר דרך האינטרנט – העבודה, הבידור, הלמידה, והקשרים האישיים שלנו – מהירות האינטרנט היא לא פחות מחיונית.

וכשאתם משלמים על סיבים אופטיים ומקבלים חיבור מקרטע, התחושה היא כמו לשלם על רכב ספורט יוקרתי ולקבל קלנועית. האם זו לא זכותנו, כלקוחות, לקבל את מה שהובטח לנו? הרי סיבים אופטיים אמורים להיות הטכנולוגיה שמובילה אותנו קדימה, לא זו שמחזירה אותנו אחורה.

הגיע הזמן שחברות התקשורת יסתכלו ללקוחות בעיניים ויתנו להם את מה שמגיע להם – אינטרנט מהיר, יציב, והכי חשוב – כזה שעומד בהבטחות.