בשנת הלימודים הקרובה, כשבעולם של אחרי הקורונה הטכנולוגיה היא כבר לא רק עזר – היא הפכה לחלק מהותי מהלמידה. שיעורים מקוונים, עבודות ומטלות הנמסרות דרך המחשב, אפליקציות חינוכיות, והיכולת של המורים להתחבר לכלל הכיתה בקליק אחד – כל אלו הופכים את האינטרנט לכלי החיוני ביותר בהצלחת התלמידים.

אבל מה קורה כשהאינטרנט לא עובד? כשהחיבור לא יציב, מהירויות הגלישה איטיות, והלמידה נפגעת? הכאב, התסכול, והלחץ עוברים מהתלמידים אל ההורים, שנאלצים להתמודד עם תסכול של ילדיהם, עם תחושת חוסר אונים, ועם הניסיון לשמור על מוטיבציה בזמן שהמסך קופא.

תארו לכם ילד, שמכין את עצמו לשיעור חשוב. המורה בדיוק מתחיל להסביר נושא חדש ומסקרן, והילד מרותק למסך. אבל פתאום, התמונה נעצרת, הקול נעלם, והילד נותר מול מסך קפוא. החלומות, השאיפות, והתקווה להצליח בלימודים – הכל נעצר, בגלל חיבור אינטרנט לא יציב.

זה לא רק עניין טכני. זה עניין של שוויון הזדמנויות. כשמדובר בלמידה, לכל תלמיד, בכל מקום, יש זכות לקבל את הכלים הדרושים לו להצלחה. אינטרנט מהיר ויציב הוא לא רק נוחות – הוא הכרח. כשהוא לא מתפקד, הילד מפסיד, ההורה מתוסכל, והמורה מאבד את היכולת להעביר את הידע כמו שצריך.

משרד החינוך, יחד עם משרד התקשורת, צריכים לראות באינטרנט יציב ומהיר כזכות יסוד של כל תלמיד. זכות שתבטיח שכל ילד יקבל את החינוך הטוב ביותר, בלי תלות במצב החיבור שלו לאינטרנט.

כי בסופו של יום, העתיד שלנו תלוי במידה רבה באיכות הלמידה של הדור הצעיר. וללא אינטרנט טוב ויציב, אנחנו פשוט מקטינים את הסיכוי שלהם להצליח. אז בואו נוודא ששנת הלימודים הקרובה תיפתח לא רק עם ספרים חדשים, אלא גם עם חיבור אינטרנט שיעמוד בציפיות ובדרישות של העולם המודרני.