כשאמא פוגשת את טיקטוק: איך לא ליפול למלכודות – והאם מישהו מגן עלינו?

רותי בת ה-68 היא מסוג האמהות שתמיד רוצות להיות מעודכנות. “אני לא רוצה להרגיש מחוץ לעולם,” היא אמרה כשהנכדה האהובה התקינה לה טיקטוק. מהר מאוד היא נכנסה לעולם חדש – מלא בסרטונים מצחיקים, ריקודים, ותוכן יצירתי.

בהתחלה, הכל נראה לה כיף ותמים. “ראיתי סרטונים של חתולים, מתכונים וריקודים של הנכדים,” היא מספרת, “אבל אז התחילו להגיע הודעות.” רותי קיבלה הודעות מאנשים שהיא לא מכירה, חלקם עם בקשות מוזרות. “מישהו כתב לי: ‘שלחי לי מתנה וירטואלית, ואני אקדיש לך שיר אישי.’ זה נשמע לי נחמד, אבל כשהבנתי שמדובר בכסף אמיתי – התחלתי לחשוד.”

רותי כמעט נפלה למלכודת הזו. “חשבתי לעצמי, אולי זה באמת עובד ככה? אולי זה חלק מהמשחק בטיקטוק? אבל אז הבנתי שאני לא יודעת מי האדם הזה, והוא בכלל יכול להיות מישהו שרק מנסה להוציא ממני כסף.”

רותי גם קיבלה הודעות נוספות. אחת מהן הייתה מבטיחה במיוחד: “לחצי כאן ותזכי בפרס!” אבל רותי למדה להיזהר. “זה נראה טוב מדי. הבנתי שאני חייבת להתייעץ עם הנכדה שלי לפני שאני עושה משהו. היא ישר אמרה לי: ‘סבתא, אל תלחצי על שום דבר שאת לא מכירה!’ וזה הציל אותי.”

מבוגרים בגיל השלישי נוטים יותר להיות מטרה להונאות ברשתות חברתיות כמו טיקטוק בשל שילוב של גורמים פסיכולוגיים וחברתיים. חוסר היכרות עם הטכנולוגיה גורם לכך שהם אינם מזהים מנגנונים מניפולטיביים, כמו מתנות וירטואליות או הודעות “לחצו כאן לזכות בפרס”. בנוסף, מבוגרים רבים גדלו בסביבה שבה מערכות יחסים מבוססות על אמון, מה שגורם להם להאמין יותר בכוונות טובות ופחות לחשוד בזדון. תחושת הבדידות הנפוצה בגילאים אלו מגבירה את הפתיחות שלהם לתקשורת עם זרים ברשת, שמתחזים לעיתים ליוצרים אמינים או חברים וירטואליים.

גם שינויים קוגניטיביים תורמים לפגיעות גבוהה יותר. עם השנים, יש ירידה טבעית בפעילות האונה הפרה-פרונטלית במוח, שאחראית על קבלת החלטות ובקרה עצמית. ירידה זו מקשה על הבחנה בין תוכן אמין למניפולציות. בנוסף, הצורך בשייכות וחיזוקים רגשיים הופך את מבוגרים למעורבים יותר בתכנים רגשיים, שמנצלים את תחושת האחריות והרצון שלהם לעזור. כדי להגן על עצמם, חשוב שהם יזהו את הסיכונים ויהיו מודעים למנגנונים שמפעילים אותם.

טיקטוק בישראל: חלום או סכנה?

בעולם, וגם בישראל, טיקטוק נתפסת כזירה פתוחה שמחברת בין אנשים, אבל גם מעוררת חששות כבדים. במאי 2023, שר התקשורת, ד”ר שלמה קרעי, נפגש עם נציגי טיקטוק כדי לדון בחסימת תכנים פוגעניים לצד שמירה על חופש הביטוי.

“אנחנו לא רוצים לפגוע בזירה הפתוחה, אבל לא ניתן יד לפלטפורמות שמתעלמות מהפרטיות והביטחון של המשתמשים,” אמר קרעי במהלך פגישה זו.

החששות רק התגברו ביולי 2024, כשבמהלך דיון בכנסת, הועלו טענות על תכנים אנטישמיים שהופצו בטיקטוק, לצד ניסיונות להפעיל השפעה פוליטית או ביטחונית על תודעת המשתמשים. חברי כנסת קראו לחקיקה שתטיל סנקציות על רשתות חברתיות שלא נוקטות צעדים להסרת תוכן פוגעני.

רותי כמעט נפלה, אבל למדה להיזהר

החוויה של רותי היא דוגמה לאלפי משתמשים חדשים, במיוחד מבוגרים, שנכנסים לעולם הטיקטוק בלי להכיר את הכללים. “לא ידעתי בכלל שיש דבר כזה ‘מתנות וירטואליות’,” היא מספרת. “זה נראה לי כמו חלק מהאפליקציה, משהו נחמד ולא מזיק. אבל כשגיליתי שזה עולה כסף אמיתי, זה היה לי מוזר.”

מתנות וירטואליות: הנוכלים מנצלים את העובדה שטיקטוק מאפשרת למשתמשים לשלוח “מתנות” ליוצרי תוכן – כמו ורדים, לבבות או מטוסים – שכולם עולים כסף אמיתי.

מחקר של אוניברסיטת קיימברידג’ (2023) מצא ש-45% מהמבוגרים מעל גיל 60 שנפלו להונאות טיקטוק דיווחו שהן התחילו בבקשה למתנה.

“זה הרגיש כאילו מנסים לשחק על הרגש שלי,” אומרת רותי. “אני מבוגרת, הם יודעים שאני אולי לא מבינה, וזה מה שהפחיד אותי – איך הם מנצלים את זה.”

קישורים מסוכנים: “לחצי כאן ותזכי בפרס!” הודעה נוספת שקיבלה רותי, הייתה ניסיון “פישינג” – גניבת פרטים אישיים.

“זה היה נראה אמין,” היא משתפת. “אפילו הייתה שם תמונה של לוגו מוכר, והרגשתי שאולי זה אמיתי. אבל אז נזכרתי בסיפורים ששמעתי על אנשים שנפלו להונאות כאלה.”

דוח של המרכז האירופי לבטיחות ברשת (2022) גילה כי 67% מהקישורים שמגיעים למבוגרים בטיקטוק הם חלק מהונאות.

מה המחוקק עושה?

בישראל, הדיונים על טיקטוק נמשכים. ביוני 2024, בוועדת המדע והטכנולוגיה, נידונו הסכנות הנלוות לפלטפורמה – מפרטיות המשתמשים ועד האיומים הביטחוניים. חברי כנסת ציינו מקרים שבהם עובדי טיקטוק התעלמו מתכנים תומכי טרור, ואפילו קראו להקשיח את הרגולציה על הפלטפורמה.

עם זאת, ההמלצות שפורסמו במאי 2024 על ידי נייר עמדה ביטחוני הציעו להימנע מחסימה מוחלטת של טיקטוק, מתוך חשש לפגיעה ביחסי הסחר עם סין.

כללי הזהירות של רותי: איך להישמר בטיקטוק

רותי למדה את השיעור שלה ויצרה לעצמה רשימה פשוטה:
1. שמרי על פרטיותך:
הגדרי את החשבון שלך כפרטי. כך, רק אנשים שאת מאשרת יוכלו לראות את התוכן שלך.
2. לא ללחוץ על קישורים:
אם את מקבלת קישור ממישהו שאת לא מכירה – התעלמי.
3. אל תשתפי מידע אישי:
אל תמסרי בטיקטוק את הכתובת שלך, מספר הטלפון, או פרטי חשבון הבנק שלך.
4. לא לתת מתנות:
גם אם מישהו מבקש בצורה יפה, מתנות וירטואליות עולות כסף אמיתי, ולא כדאי להוציא עליו סתם.
5. שאלי שאלה כשאת לא בטוחה:
אם משהו לא נראה לך, התייעצי עם הנכדים או עם מישהו שמבין בטכנולוגיה.

סיכום

טיקטוק היא פלטפורמה מהפכנית, אך כמו כל זירה פתוחה, יש בה גם סכנות. הסיפור של רותי מלמד אותנו שעם קצת מודעות ושימוש מושכל, אפשר ליהנות ממנה בלי ליפול למלכודות.

בישראל, הדיון על הסדרת פעילות טיקטוק ממשיך, אבל עד שהמחוקק ייקח אחריות מלאה, האחריות עלינו – להבין, לשאול, ולהיזהר.

הנתונים שהובאו בכתבה פורסמו על ידי אוניברסיטת קיימברידג’ (2023), המרכז האירופי לבטיחות ברשת (2022), וקרן פרטיות דיגיטלית (2023).