חוק השידורים הוא סיפור על כוח והשפעה

חוק השידורים: העתירות לבג״ץ והמאבק על חלוקת הכוח מחדש בתקשורת הישראלית

ב־16 ביולי 2026 אישרה הכנסת את חוק התקשורת החדש, המכונה חוק השידורים. החוק משנה כמה מן ההסדרים שעליהם נשען שוק הטלוויזיה הישראלי: הוא מבטל את חובת ההפרדה המבנית בין בעל ערוץ מסחרי לבין חברת החדשות שלו, מסיר מגבלות מסוימות על בעלויות צולבות, מרחיב את מסלול ההקלות לערוצים קטנים, משנה את חובות ההשקעה בתוכן ומקים מסגרת רגולטורית חדשה שתרכז סמכויות פיקוח, איסוף מידע ואכיפה. חלק מההסדרים נועדו להתאים את הדין לצפייה באינטרנט וביישומונים; אחרים משנים ישירות את יחסי הכוח בין בעלי הערוצים, העורכים, המפיצים והממשלה.

נגד החוק הוגשו עתירות לבג״ץ מצד חדשות 12, ארגונים אזרחיים וחברי כנסת מן האופוזיציה. מכון זולת, התנועה לאיכות השלטון, ארגון העיתונאים וגופים נוספים טענו כי החוק פוגע בעצמאות העיתונות, מקים מנגנון פיקוח החשוף להשפעה פוליטית ומחליש את החיץ שבין בעלי הון לבין מערכות חדשות. ב־19 ביולי הוציא בג״ץ צו ארעי שמנע את כניסתן המיידית לתוקף של הוראות מסוימות, עד להכרעה בבקשות לצווי ביניים. הצו אינו קובע שהחוק בטל, אך הוא מלמד שבית המשפט זיהה סיכון בשינוי מצב השוק לפני בחינה מלאה של הטענות.

i24NEWS ביקש להצטרף להליך כמשיב ולהגן על החוק. עמדתו הפוכה מזו של חדשות 12: הרגולציה הקיימת מגינה, לטענתו, על מספר קטן של ערוצים ותיקים, מונעת תחרות שווה בין שידור אינטרנטי לשידור ליניארי ומקשה על גופי חדשות חדשים להגיע לקהל הרחב. הבקשה אינה רק ביטוי לעמדה רעיונית בעד שוק פתוח. החוק עשוי לשנות את יכולתו של הערוץ לקבל הפצה רחבה, להתחרות על תקציבי פרסום וליהנות מהקלות שהמשטר הישן לא העניק לו. עוד לפני השקת המהדורה העברית דווח כי המגבלות הקיימות אינן מאפשרות ל־i24NEWS לפעול כערוץ חדשות עברי רגיל, וכי הרפורמה עשויה להסיר את המכשול.

המחלוקת המשפטית נולדה אפוא מתוך התנגשות בין שני טיעונים בעלי בסיס ממשי. העותרים צודקים בכך ששוק חדשות אינו שוק מוצרים רגיל: בעלות על מערכת חדשות מעניקה יכולת להשפיע על סדר היום, על מעמדן של דמויות ציבוריות ועל האופן שבו אירועים מקבלים משמעות. תומכי החוק צודקים בכך שהרגולציה הישראלית נבנתה סביב עולם של כבלים, לוויין ומספר מצומצם של בעלי רישיונות, בעוד הצפייה עברה בחלקה לסטרימינג, לרשתות חברתיות ולפלטפורמות דיגיטליות. המחלוקת מתחילה במקום שבו תיקון חסמי הכניסה מתחבר לביטול מנגנונים שנועדו להגביל ריכוזיות והתערבות בתוכן.

כדי להבין את עמדת חדשות 12 צריך להבחין בין הערוץ, חברת החדשות וקבוצת קשת. קשת נשלטת בידי משפחת ורטהיים, באמצעות מבנה אחזקות הקשור לחברה המרכזית לייצור משקאות קלים. הקבוצה אינה כוללת רק את השידור הליניארי של ערוץ 12, אלא גם את פלטפורמת mako, פעילות הפקה, תוכן וזרוע בינלאומית. לפיכך, חדשות 12 הן רכיב בתוך מערכת מסחרית רחבה, אך גם מוסד בעל מעמד ייחודי: המהדורה מעניקה לקבוצה נוכחות יומיומית בלב השיח הפוליטי והציבורי. (ויקיפדיה⁠)

המוניטין של חדשות 12 אינו זהה לאמון ציבורי מלא. הערוץ נהנה מצפייה גבוהה, נגישות למקורות והשפעה מוסדית, ובאותה שעה עומד במרכז ביקורת ציבורית חריפה. חלקים גדולים מן הימין רואים בו גוף בעל מסגור אידאולוגי ברור, ומייחסים לו הטיה בבחירת נושאים, פרשנים ומרואיינים. ביקורת מסוג אחר עוסקת בקשר שבין מבנה הבעלות לבין הסיקור הכלכלי. מחקר אקדמי שפורסם באמצעות “העין השביעית” מצא אינדיקציות לסיקור מיטיב של תחומים הקשורים לבעלי השליטה בקשת, ובהם החברה המרכזית למשקאות ובנק מזרחי טפחות. הממצאים אינם מוכיחים שכל מערכת החדשות פועלת לפי הוראות הבעלים, אך הם ממחישים מדוע הפרדה מוסדית ושקיפות בבעלות אינן עניין תאורטי.

כוחה של חדשות 12 נובע פחות מהסכמה ציבורית רחבה ויותר ממרכזיות. מרכזיות מאפשרת להפוך מידע לידיעה לאומית, להגדיר את סדר הדיון של פוליטיקאים ולהעניק נראות לשחקנים עסקיים וציבוריים. היא מושכת מפרסמים משום שהערוץ מרכז קהל גדול, אך גם משום שהפרסום בו מקנה השתייכות למרחב המרכזי של החברה הישראלית. היא מושכת מקורות משום שפרסום במהדורה מרכזית מבטיח הד ציבורי ותגובה מוסדית. היא מעצימה את כוחו של הערוץ גם בקרב מי שמתנגד לו, שכן מבקרים, שרים ומפלגות משקיעים משאבים רבים בתגובה לתכניו.

החוק מאיים על היתרון הזה משני כיוונים. פתיחת השוק לערוצי חדשות נוספים עשויה לפצל את הצפייה, את תקציבי הפרסום ואת הגישה למקורות. ביטול ההפרדה המבנית עלול לשחוק את מעמדה המיוחד של חברת החדשות כמוסד בעל זהות נפרדת מן הבעלים המסחריים. בעלי קשת עשויים לקבל חופש ניהולי רחב יותר, אך חדשות 12 עלולות לאבד חלק מן הלגיטימציה הנובעת מן הטענה שהמערכת מוגנת בהתערבות ישירה. עבור קשת מדובר אפוא בעסקה מורכבת: יותר שליטה פורמלית עשויה לבוא במחיר של פחות אמון מוסדי, יותר תחרות וירידה בכוח המיקוח מול מפרסמים.

העתירה של חדשות 12 מגינה על עיקרון עיתונאי ובאותה נשימה על שווי עסקי. אין סתירה בין השניים. מנגנוני ההפרדה שנועדו להגן על עצמאות העורכים מעניקים גם יתרון מסחרי למותג חדשות ותיק. רגולציה שמחייבת השקעות, דירקטוריונים נפרדים וסטנדרטים מקצועיים מטילה עלויות, אך גם מייצרת חסם כניסה שמקשה על מתחרים חדשים. קשת מבקשת לשמר את ההגנות שמאפשרות לה להציג את חדשות 12 כמוסד עצמאי; היא מבקשת גם למנוע תחרות בתנאים שבהם מתחרים חדשים יקבלו תפוצה והקלות בלי לשאת במלוא העלויות שהוטלו עליה.

המבנה העסקי של i24NEWS מציג היגיון כמעט הפוך. הערוץ נמצא בשליטת קבוצת אלטיס המזוהה עם פטריק דרהי, המחזיק גם ב־HOT ובנכסי תקשורת בינלאומיים. בשלהי 2025 דווח שאלטיס ביקשה לצמצם את השקעותיה הישירות ברשת ערוצי החדשות ולהעביר חלק מן הניהול למשפחת דרהי, אך הקשר בין הערוץ לבין מערכת הנכסים של דרהי נותר מרכזי להבנת האינטרס. HOT היא תשתית הפצה ושירותי תקשורת; i24NEWS הוא יצרן חדשות ותוכן. שילוב בין השניים יוצר אינטגרציה אנכית: אותה קבוצת שליטה מחזיקה ביכולת לייצר תוכן וביכולת להביאו לבתי הצופים.

האינטגרציה הזאת יכולה להניב יעילות אמיתית. ערוץ חדש אינו נדרש לבנות לבדו מערך הפצה, והמפיץ מקבל תוכן ייחודי שמבדיל אותו ממתחריו. השקעות באולפנים, כתבים וטכנולוגיה מתחלקות על פני כמה פלטפורמות ושפות. i24NEWS פועל בעברית, באנגלית, בצרפתית ובערבית, ולכן כל הרחבה של תפוצתו בישראל מחזקת גם את המותג הבינלאומי, את יכולת מכירת התוכן ואת מעמדו כשחקן אזורי.

אותו מבנה מייצר גם סיכון ציבורי. מי שמחזיק בתשתית ובתוכן אינו תלוי רק ברייטינג; הוא יכול לעצב חבילות שירות, מיקום בממשק, קידום, נגישות והתקשרויות מסחריות. גם בלי חסימה מפורשת של מתחרים, שליטה בכמה חוליות של השרשרת מעניקה יתרון מצטבר. ביטול מגבלות בעלות צולבת מרחיב עוד יותר את מרחב האפשרויות של דרהי. בפברואר 2026 פורסם כי הוא התקרב לרכישת השליטה ברשת 13, עסקה שהייתה עשויה לחבר בין HOT, i24NEWS וערוץ מסחרי מרכזי נוסף. דיווחים מאוחרים יותר הצביעו על קבוצה אחרת שנכנסה להליך, אך עצם האפשרות ממחישה את הערך האסטרטגי של הסרת מגבלות הבעלות. (גלובס⁠

לכן i24NEWS אינו משיב רק מפני שהוא מאמין בתחרות. הוא מגן על אופציית צמיחה. החוק יכול להפוך ערוץ הנאבק על הפצה למרכיב מרכזי בקבוצת תקשורת משולבת; להגדיל את הכנסותיו מפרסום; לחזק את ערכו במיזוג או במכירה; ולאפשר לבעליו להרחיב את פעילותם בשוק הישראלי. קשת מגינה על מרכזיות קיימת, ואילו דרהי מבקש לתרגם בעלות בתשתית, הון ויכולת השקעה למרכזיות חדשה. הראשון חושש מפיחות בנכס שכבר צבר כוח; השני מבקש להעלות את שווי הנכסים באמצעות שינוי כללי המשחק.

המשמעות החברתית אינה מסתכמת בהחלפת מוביל שוק. ריבוי ערוצים יכול להרחיב ייצוג ולהעניק במה לקבוצות שחשות מודרות מן התקשורת המרכזית. הוא יכול גם לפרק את המרחב הציבורי לקהילות צפייה נפרדות, שכל אחת מהן צורכת מערכת עובדות, פרשנים ואיומים משלה. בשוק פרסום תחרותי, נאמנות מחנאית היא נכס: קהל כועס וצמוד לערוץ עשוי להיות מסחרי יותר מקהל רחב אך אדיש. התוצאה עלולה להיות מעבר מתחרות על איכות המידע לתחרות על עוצמת הזהות והרגש.

המשמעות הפסיכולוגית נוגעת לאמון. חדשות 12 מחזיקות בכוח רב גם כאשר האמון בהן מקוטב; i24NEWS עשוי לבנות כוח באמצעות פנייה לקהלים המבקשים חלופה. אם כל ערוץ נתפס כזרוע של מחנה, בעל הון או ממשלה, אמת עובדתית מאבדת את מעמדה המשותף. הציבור אינו שואל עוד אם ידיעה אומתה, אלא מי פרסם אותה ולאיזה צד היא מועילה. ריבוי מקורות אינו מייצר בהכרח ציבור מיודע יותר; בלי כללים של שקיפות, עצמאות ותיקון טעויות הוא עלול לייצר ריבוי גרסאות בלתי ניתנות להכרעה.

המשמעות חמורה במיוחד בזמן מלחמה, משבר חוקתי או מערכת בחירות. מערכת חדשות מרכזית אינה רק אולפן אלא רשת של מקורות, מנגנוני אימות, יועצים משפטיים, כתבים ותשתיות הפצה. שינוי בבעלות או בעצמאות המערכת משפיע על נכונותם של מקורות להעביר מידע ועל אמונתו של הציבור באזהרות רשמיות. מרחב תקשורתי מפוצל ומקוטב קל יותר לחדירה באמצעות דיסאינפורמציה, משום ששחקן זר אינו צריך לשכנע את החברה כולה; די לו להזין כל קבוצה במסרים התואמים את חשדותיה.

העולם הדמוקרטי אינו פותר את המתח באמצעות שימור מוחלט של הערוצים הוותיקים או באמצעות ביטול גורף של רגולציה. חוק חופש המדיה האירופי, שנכנס ליישום מלא באוגוסט 2025, משלב פתיחת שוק והתאמה דיגיטלית עם הגנות על עצמאות עריכתית, שקיפות בעלות ומניעת התערבות. בבריטניה נבחנים מיזוגים תקשורתיים לא רק לפי מחיר ותחרות, אלא גם לפי פלורליזם, עצמאות ויכולת של בעלים יחיד להשפיע על השיח. ריבוי מותגים אינו נחשב תחליף לפיזור אמיתי של מוקדי השליטה.

העתירות נגד חוק השידורים ובקשת i24NEWS להצטרף כמשיב חושפות עימות בין שני מודלים של כוח. קשת נשענת על מותג, מרכזיות, נגישות למקורות ושליטה בתשומת הלב הציבורית. קבוצת דרהי נשענת על הון, תשתית, הפצה ואפשרות לחבר בין חוליות שונות של שוק התקשורת. לכל צד טיעון ציבורי ראוי ולכל צד אינטרס כלכלי ברור. הסכנה אינה בעצם קיומם של אינטרסים, אלא באפשרות שהחוק יכריע ביניהם בלי מערכת בלמים המסוגלת להבחין בין תחרות לבין ריכוזיות חדשה.

בג״ץ אינו נדרש לבחור איזה ערוץ אמין יותר או איזה בעלים ראוי יותר. עליו לבחון האם הכנסת פתחה את השוק בדרך המגדילה מספר קולות עצמאיים, או בדרך המעבירה כוח מקבוצה ותיקה של בעלי ערוצים לקואליציה חדשה של בעלי תשתיות, הון ופוליטיקה. חוק טוב צריך להפחית חסמי כניסה בלי לבטל עצמאות מערכתית; לאפשר ל־i24NEWS להתחרות בלי להעניק לבעל תשתית יתרון בלתי מוגבל; ולהגן על חדשות 12 מפני התערבות בלי לקבע את הדומיננטיות המסחרית שלה. המבחן אינו מספר הערוצים שיופיעו על המסך, אלא מספר מוקדי הכוח העצמאיים שיעמדו מאחוריהם.

לחצו ליצירת קשר עם הכותב