סקירה מהירהמסוכם אוטומטית
  • בזק מכרה את בזק אונליין ל-ONE Technologies תמורת כ-35 מיליון שקל אפקטיביים לפני כשנה.
  • בזק מתמקדת בתשתיות סיבים ו-5G עם יעד 1.5 מיליון מנויי סיבים עד 2029.
  • ONE הגדילה הכנסות מיקור-חוץ ב-87% ושילבה את בזק אונליין בשירותים דיגיטליים מנוהלים.

לפני מעט יותר משנה השלימה קבוצת בזק את מכירת בזק אונליין ל־ONE Technologies. בעת ההודעה נראתה העסקה כמו עוד מהלך של ניקוי תיק נכסים: חברה־בת ותיקה, פעילות מוקדים עתירת כוח אדם, מחיר מדווח של כ־50 מיליון שקל, דיבידנד מוקדם של כ־15 מיליון שקל ותמורה אפקטיבית של כ־35 מיליון שקל. שנה לאחר מכן, אותה עסקה קטנה יחסית מקבלת משמעות רחבה בהרבה. היא מאפשרת לבחון כיצד שתי חברות ישראליות, אחת תשתיתית ואחת טכנולוגית־יישומית, התמקמו מחדש לאורך שרשרת הערך של כלכלת הבינה המלאכותית. בזק יצאה משכבת השירות האנושי. ONE נכנסה אליה כדי להפוך אותה לשירות דיגיטלי מנוהל. הערך לא נעלם; הוא החליף כתובת.

בזק אונליין נולדה בשנת 2000, בשיאה של תקופה שבה מוקד שירות נחשב נכס אסטרטגי. ארגונים גדולים ביקשו להוציא החוצה שירות לקוחות, תמיכה טכנית, מכירות, שימור ופניות ציבור. חברה שידעה להפעיל אלפי נציגים, לנהל זמני המתנה, לבנות תסריטי שיחה ולהטמיע CRM החזיקה יתרון תפעולי ממשי. בזק, שהגיעה מן העולם הטלפוני וניהלה במשך שנים קשר ישיר עם מיליוני לקוחות, הפכה את הידע הזה לחברה־בת. זה היה היגיון עסקי של תחילת המאה: מי ששולט בשיחה, שולט בחוויית הלקוח.

רבע מאה לאחר מכן, השיחה עצמה הפכה לשכבת נתונים. מערכות בינה מלאכותית מתמללות, מסכמות, מנתחות סנטימנט, מזהות כוונות, מנתבות פניות, מפעילות בוטים ומפיקות תובנות בזמן אמת. המוקד לא נעלם, אבל מעמדו השתנה. הוא כבר לא מרכז הכובד הטכנולוגי, אלא נקודת קצה של מערכת רחבה יותר. מאחורי הנציג או הבוט נמצאים דאטה, ענן, קישוריות, סייבר, סיבים, כוח מחשוב וחשמל.

שנה אחרי המכירה, המספרים של בזק מראים את כיוון התנועה. בדוחות 2025 הציגה בזק פריסת סיבים לכ־2.95 מיליון משקי בית, יותר ממיליון מנויי סיבים פעילים, יעד של 1.5 מיליון מנויי סיבים עד 2029, תחזית הכנסות ליבה של 8.7–8.9 מיליארד שקל ו־EBITDA מתואם של 4.2–4.4 מיליארד שקל. אלה נתונים של חברת תשתיות דיגיטליות, לא של חברת מוקדים. בזק גם הציגה את האסטרטגיה שלה סביב חיזוק פעילות הליבה והשקעה בתשתיות מתקדמות, כלומר מעבר ברור לעבר נכסים בעלי מחסום כניסה גבוה ואופק השקעה ארוך.

גם נתוני הביניים תמכו באותה מגמה. ברבעון השלישי של 2025 דיווחה בזק על גידול ברווח, על צמיחת מנויי הסיבים ועל עלייה במנויי 5G, כאשר הכנסות הליבה עלו למרות ירידה בהכנסות הכוללות. רויטרס תיארה את הזינוק ברווח הרבעוני כקשור לעלייה במנויי הסיבים והדור החמישי, לצד השפעות נוספות בחברה־הבת yes. כלומר, יציאת בזק אונליין מן הקבוצה לא פגעה בסיפור המרכזי של בזק; היא חידדה אותו.

בצד השני של העסקה, ONE לא קנתה רק מוקד טלפוני. היא קנתה יכולת ביצוע. בדוחות הרבעון השלישי של 2025 דיווחה ONE כי הכנסותיה צמחו בכ־19%, וכי מגזר מיקור החוץ של תהליכים עסקיים ומרכזי התמיכה הטכנולוגיים צמח בכ־87% לכ־148 מיליון שקל. בתוך ההקשר הזה מופיעה OneLine, בזק אונליין לשעבר, כחלק מן ההתרחבות של ONE בשירותים מנוהלים, מוקדים, CRM ואוטומציה. העסקה העניקה ל־ONE שכבת מגע עם לקוח שעליה ניתן להלביש תוכנה, דאטה ו־AI.

הפער בין שתי החברות מדגים חלוקת עבודה חדשה. בזק מתמקדת בשכבת העומק: סיבים, קישוריות, רשתות, תשתיות ליבה, כבלים עתידיים ותעבורת מידע. ONE מתמקדת בשכבת היישום: CRM, שירותים מנוהלים, אוטומציה, מוקדים חכמים, בוטים ותפעול עסקי. אותה פעילות שהייתה שולית יחסית בתוך בזק הפכה לרכיב אסטרטגי בתוך ONE. אסטרטגית זהו מקרה מובהק של התאמת נכס לבעלים: ערכו של נכס עולה כאשר הוא יושב בתוך מודל עסקי שיודע להפיק ממנו סינרגיה.

ההיגיון הזה מתחבר לשינוי עולמי רחב בהרבה. כלכלת הבינה המלאכותית אינה בנויה רק על מודלי שפה. היא בנויה על שרשרת אספקה פיזית: מכרות נחושת ומתכות נדירות, ציוד ליתוגרפיה, מפעלי שבבים, מעבדים גרפיים, מרכזי נתונים, חשמל, קירור, סיבים אופטיים, כבלים תת־ימיים, ענן וקישוריות. המסך שבו המשתמש רואה תשובה הוא החוליה האחרונה בלבד. עיקר ההון זורם לשכבות שמתחתיו.

הנתונים העולמיים חדים. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, מרכזי נתונים צרכו בשנת 2024 כ־415 טרה־ואט שעה, כ־1.5% מצריכת החשמל העולמית. עד 2030 הצריכה צפויה להגיע לכ־945 טרה־ואט שעה, כמעט 3% מצריכת החשמל העולמית. קצב הגידול השנתי של צריכת החשמל במרכזי נתונים צפוי לעמוד סביב 15%, יותר מפי ארבעה מקצב הגידול של יתר צריכת החשמל בעולם. נתון כזה הופך את AI מתוכנה לתעשייה כבדה של אנרגיה, שבבים, קרקע, קירור ותשתיות תקשורת.

זו הסיבה שחברות תקשורת בעולם משנות את עצמן. AT&T, BT, Telstra, Orange, Deutsche Telekom, Telefónica ו־NTT אינן מסתפקות במכירת קישוריות בסיסית. הן משקיעות בסיבים, 5G, מרכזי נתונים, מחשוב קצה וניהול רשתות מבוסס AI. מוקדי שירות ממשיכים להיות חלק מן המערכת, אך הנכס הנדיר הוא הרשת.להחזיק תשתית שעליה זורמת דאטה, ממקם אותך בעמדה יוצאת דופן, יותר ממי שמנהל רק את נקודת המגע עם הלקוח.

בזק מאותתת על אותה תפיסה גם מעבר לסיבים. ביולי 2025 הודיעה החברה כי היא בוחנת פריסת כבל תת־ימי חדש שיחבר את ישראל לנקודות נחיתה אסטרטגיות באירופה. לפי ההודעה, מדובר בכבל באורך אלפי קילומטרים, בעל יכולת להעביר מאות טרה־ביט בין ישראל לאירופה. זו כבר אינה השקעה צרכנית רגילה, אלא תשתית גיאו־כלכלית. כבלים תת־ימיים הם נתיבי הסחר של עידן המידע. הם ממלאים בכלכלת הדאטה תפקיד דומה לזה שמילאו צינורות נפט בכלכלת האנרגיה.

אחרי שאמרנו את זה, שווה לדבר רגע על המשמעות הלאומית. תשתית לאומית במאה העשרים הייתה כביש, נמל, מסילה, תחנת כוח וצינור גז. תשתית לאומית במאה העשרים ואחת כוללת גם מרכזי נתונים, סיבים, ענן, כבלי תקשורת, סייבר, חשמל עתיר הספק וקישוריות בין־יבשתית. מדינה שאינה מחזיקה בשכבות הללו תלויה באחרים לא רק טכנולוגית, אלא כלכלית וביטחונית.

ישראל יושבת בין אירופה, אסיה והמזרח התיכון, ולכן כל הרחבה של קישוריות בינלאומית משנה את משמעות המיקום שלה. סיב אופטי, מרכז נתונים וכבל תת־ימי אינם רק נכסי תקשורת. הם הופכים לחלק ממפת שרשראות האספקה של מידע. בעידן שבו דאטה נע כמו סחורות ונפט, מיקום גיאוגרפי חוזר להיות יתרון, אך הפעם דרך תעבורת מידע ולא דרך אוניות ומכליות.

שנה לאחר העסקה, מבחן התוצאה הראשוני נוטה לטובת ההיגיון האסטרטגי שלה. בזק לא קיבלה סכום שמשנה את מאזנה, אך היא צמצמה פעילות שאינה בליבת התשתיות וחיזקה את הסיפור העסקי סביב סיבים, קישוריות ו־AI Infrastructure. ONE לא רכשה רק פעילות שולית, היא הגדילה את אחיזתה בשירותים מנוהלים ובשכבת היישום של הארגון הדיגיטלי. בזק קיבלה מיקוד. ONE קיבלה עומק תפעולי. השוק קיבל דוגמה מקומית לתהליך עולמי.

המשמעות המחקרית של העסקה אינה נמצאת במחיר. היא נמצאת בהגירת הערך. בתחילת שנות האלפיים הערך היה ביכולת להפעיל מוקד שירות בקנה מידה גדול. בעשור הנוכחי הערך נע אל התשתית שמאפשרת לשירות לפעול בצורה חכמה, אוטומטית ורציפה. בזק מכרה את מוקדי השירות של אתמול כדי להתמקם בתשתיות של מחר. ONE קנתה את אותם מוקדים כדי להפוך אותם לממשק של שירותי AI ארגוניים. שנה אחרי, זו כבר לא נראית כמו עסקה קטנה. זו נראית כמו עדות מוקדמת לשינוי המבני של כלכלת הבינה המלאכותית.

לחצו לשיחה עם הכותב

מעוניינים לקבל סקירה חודשית על כל מה שנעשה בתחום התקשורת?