- בזק היחידה מבין ארבע חברות התקשורת הגדולות שזכתה בפרס מגן שר הביטחון לשנת 2026
- בזק דיווחה על כ-802 עובדים במילואים ומענקים בהיקף 4.2 מיליון שקלים לצד מעטפת תמיכה נרחבת
- פרטנר, סלקום ו-HOT פרסמו פעילות ציבורית אך ללא נתונים מפורטים על מדיניות פנים ארגונית למשרתי מילואים
בזק זכתה בפרס מגן שר הביטחון. מבט מחקרי על ענף התקשורת מאז 7 באוקטובר
משרד הביטחון פרסם את רשימת זוכי פרס מגן שר הביטחון לשנת 2026, המוענק למעסיקים, מוסדות אקדמיים ורשויות מקומיות הפועלים לאורך זמן למען משרתי המילואים ובני משפחותיהם. בין הזוכים נמנים Amdocs, בזק, חברת החשמל, ביטוח ישיר, Applied Materials, JFrog, KONE, נתיבי איילון, עמותת אחריי, החברה לפיתוח קיסריה, ירון אופיר מהנדסים, Cardiovalve, ישיבת ההסדר ברכת יוסף באלון מורה, Autobrains Technologies, עיריית אשדוד, עיריית מעלה אדומים, מועצה אזורית נחל שורק, מועצה מקומית להבים, אוניברסיטת רייכמן, הקריה האקדמית אונו, המכללה הטכנולוגית הנדסאים אריאל ו SCE המכללה האקדמית להנדסה על שם סמי שמעון. מבין חברות התקשורת הגדולות בישראל מופיעה ברשימה חברה אחת בלבד, בזק.
הנתון הזה ראוי לניתוח משום שענף התקשורת היה אחד מענפי התשתית המרכזיים שנדרשו להמשיך לפעול ברציפות מאז שבעה באוקטובר. רשתות סלולר, תקשורת קווית, אינטרנט, מרכזי נתונים, מוקדי שירות, מערכות חירום וסיבים אופטיים הפכו לחלק בלתי נפרד מהמערכה הצבאית והאזרחית. במקביל התמודדו החברות עם גיוסי מילואים בהיקפים חסרי תקדים, פינוי יישובים, ירי רקטות על מתקנים, עלייה חדה בצריכת תקשורת ומחסור בכוח אדם מקצועי. כל אחת מארבע קבוצות התקשורת הגדולות, בזק, סלקום, פרטנר ו HOT, פעלה באותה מציאות מבצעית. רק אחת מהן נכללה ברשימת הזוכים.
פרס מגן שר הביטחון אינו מוענק על בסיס תרומה חד פעמית או קמפיין ציבורי. השנה התקבלו יותר מאלף המלצות ממשרתי מילואים ובני משפחותיהם. לאחר הליך סינון מקצועי נבחנו תשעים ותשעה מועמדים סופיים ובהם שבעים ושישה מעסיקים. ועדת הפרס בחנה מדיניות ארגונית מתמשכת, גמישות תעסוקתית, שמירה על זכויות עובדים, תמיכה במשפחות, מנגנוני סיוע בתקופות שירות ממושכות ויכולת לשלב את מערך המילואים בתוך מדיניות הניהול של הארגון.
קבוצת בזק היא המעסיקה הגדולה ביותר בענף התקשורת. בסוף שנת 2025 העסיקה הקבוצה 8,379 עובדים. בזק עצמה העסיקה 5,286 עובדים, פלאפון 1,602 עובדים, yes העסיקה 959 עובדים ובזק בינלאומי 535 עובדים. קבוצת פרטנר העסיקה כ 2,650 עובדים ואילו קבוצת סלקום כ 2,501 עובדים. משמעות הנתונים חורגת מהיקף כוח האדם. ככל שמספר העובדים גדול יותר כך גדל גם מספר העובדים הפוטנציאליים הנקראים למילואים, גדל הצורך בגיבוי מקצועי ומתעצם האתגר הניהולי של שמירת רציפות השירות.
בדוחות האחריות התאגידית של בזק מופיע אחד הנתונים הבולטים במשק הישראלי מאז תחילת המלחמה. כ 802 עובדים בקבוצה שירתו במילואים. החברה העניקה להם מענקי הוקרה בהיקף של כ 4.2 מיליון שקלים. לצד המענקים פעלה מעטפת שכללה מוקדי סיוע, ליווי אישי, סיוע לעובדים שפונו מבתיהם, תמיכה רגשית, סדנאות לבני ובנות זוג, תוכניות השתלבות לאחר השירות וליווי מקצועי לעובדים ששבו מתקופות שירות ממושכות. הדיווח הופיע גם בדוחות הכספיים באמצעות התייחסות להשפעת תגמולי המילואים על מבנה ההוצאות ועל ניהול כוח האדם. בכך הפך שירות המילואים מחלק ממדיניות הרווחה למרכיב תפעולי בעל משמעות עסקית.
בפרטנר פורסמה פעילות ציבורית רחבה מאז תחילת המלחמה. החברה תיארה סיוע ליחידות צה”ל, ליישובי העוטף, למשפחות חטופים, למפונים וליוזמות התנדבות של עובדים. הדוחות מציינים כי גיוסי המילואים השפיעו על זמינות כוח האדם ועל הפעילות העסקית. עם זאת, בפרסומים הפומביים לא הופיעו נתונים מפורטים על מספר העובדים שגויסו, מספר ימי השירות המצטברים, היקף המענקים שניתנו לעובדים או תוכניות שיקום והשתלבות לאחר החזרה מהמילואים. הפער המרכזי הוא ברמת הדיווח והמדידה.
גם סלקום פעלה לאורך המלחמה במסגרת יוזמות סיוע והתנדבות והמשיכה להפעיל שירותי תקשורת חיוניים. לצד זאת ניצבה החברה בפני מציאות מורכבת יותר. עוד לפני המלחמה התמודדה סלקום עם פרשה ביטחונית חריגה. בשנת 2022 הוגש כתב אישום נגד עובד ותיק בחברה שלפי כתב האישום העביר מידע לחמאס ותכנן לפגוע בתשתיות תקשורת בשעת חירום. בהמשך הורשעו המעורבים ובשנת 2026 ביקשה המדינה לשלול את אזרחותם של חלק מהם. הפרשה לא יוחסה למדיניות החברה ולא נטענה כלפיה אחריות מוסדית, אולם היא המחישה עד כמה חברות התקשורת הפכו לחלק ממערך התשתיות האסטרטגיות של ישראל ועד כמה עובדים בעלי גישה למערכות ליבה מחזיקים ברגישות ביטחונית גבוהה.
במהלך ינואר 2024, כאשר מאות מעובדי קבוצת סלקום, דינמיקה וגולן טלקום שירתו במילואים והמשק כולו התמודד עם מחסור חריף בכוח אדם, הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה בעקבות מבוי סתום במשא ומתן על ההסכם הקיבוצי החדש. הסכסוך עסק בשכר, בבונוסים, בביטחון התעסוקתי ובתנאי ההעסקה לאחר שינויי הבעלות ולא בזכויות משרתי המילואים עצמם. אף על פי כן, עצם קיומו של עימות קיבוצי בתקופה שבה עובדים רבים נעדרו מן העבודה בשל שירות ממושך המחיש את רמת המורכבות שנדרשו הנהלות וארגוני עובדים לנהל. בחודש מרץ נחתם הסכם קיבוצי חדש והסכסוך הסתיים.
ביחס ל HOT קיים מידע ציבורי מצומצם בהרבה. כחברה פרטית היא אינה מפרסמת את אותה רמת פירוט המאפיינת חברות ציבוריות. משום כך קשה לבחון באופן השוואתי את מספר עובדי החברה ששירתו במילואים, את היקף ההטבות שניתנו להם או את המנגנונים שנבנו עבור בני משפחותיהם. היעדר מידע אינו מלמד על היעדר פעילות, אך הוא מגביל את האפשרות לבצע השוואה מחקרית הנשענת על נתונים.
מאז תחילת המלחמה השתנה שוק העבודה הישראלי באופן מהותי. שירות מילואים ממושך חדל להיות אירוע נקודתי והפך לחלק משגרת העבודה של מאות אלפי עובדים. ארגונים נדרשו להכשיר מחליפים, להאריך לוחות זמנים, לחלק מחדש עומסי עבודה, לשמר עובדים מגויסים ולהבטיח כי החזרה לעבודה לא תלווה בפגיעה בשכר, בקידום או בביטחון התעסוקתי. בענף התקשורת נוספה אחריות נוספת משום שכל תקלה תפעולית עלולה הייתה להשפיע על המשק, על שירותי החירום ועל מערכת הביטחון.
נתוני נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ממחישים את עוצמת השינוי. מאז פרוץ המלחמה התקבלו למעלה מאלף תלונות הקשורות למשרתי מילואים ולבני משפחותיהם. עיקרן עסק בתנאי העסקה, קידום, שכר ופגיעה בזכויות. הנתונים אינם מפולחים לפי חברות ולכן לא ניתן לייחס אותם למעסיק מסוים. החיפוש אחר פסקי דין והחלטות רשמיות לא העלה תשתית המלמדת כי אחת מקבוצות התקשורת הגדולות נקטה מדיניות שיטתית של פגיעה בעובדים בשל שירות מילואים.
ההשוואה בין החברות מצביעה על הבחנה ברורה. פרטנר וסלקום פרסמו פעילות ציבורית נרחבת למען החברה הישראלית, חיילי צה”ל, משפחות החטופים והמפונים. בזק פרסמה גם פעילות ציבורית וגם מדיניות פנים ארגונית מפורטת הנתמכת במספרים, במדדי ביצוע, במענקים ובמנגנוני תמיכה. רמת הפירוט הזאת מתיישבת באופן הדוק עם הקריטריונים שעליהם מבוסס פרס מגן שר הביטחון.
זכיית בזק אינה מספקת תשובה לשאלה כיצד פעלו כל חברות התקשורת בתקופת המלחמה. היא כן מספקת אינדיקציה ברורה לכך שמשרד הביטחון העניק משקל משמעותי למדיניות ארגונית מתועדת, למדידה עקבית ולהשקעה ישירה בעובדים המשרתים במילואים ובבני משפחותיהם. במציאות שבה שירות המילואים הפך לרכיב קבוע בשוק העבודה הישראלי, קריטריונים אלה צפויים להפוך למדד מרכזי בהערכת איכות הניהול של מעסיקים גדולים גם בשנים הבאות.

עדיין אין תגובות!